יש אחת ברשת שהיא מסכנה. דווקא היתה ילדה טובה, היה לה פוטנציאל. עד שפנו אליה מנוולים, אמרו לה: פסססט, יש לנו משהו טוב בשבילך, כדאי לך, זה יעשה לך טוב. נתנו לה לטעום, ראתה כי טוב, שברה קופת חסכון וקנתה את העונות הראשונות של באפי.
תראו אותה עכשיו, לא ישנה, כל הלילה עושה מרתונים בדויד, ביום גולשת כדי לברר בעיות continuity בפרק 4 בעונה השנייה, מסתובבת עם שקיות שחורות מתחת לעיניים, לא מתפקדת, בעבודה מדברת כל הזמן על באפי, איבדה את כל החברים שלה, בקופ"ח כבר לא מוכנים להנפיק לה כרטיס "מושלם", פוחדים שהשתתפות הקופה על פסיכיאטרים תמוטט את מערכת הבריאות בישראל.
אני זוכרת שאני הייתי עמוק בסם, לא ידעתי כמה הרסני הוא עד שפיטרו אותי מעבודה ממשלתית מצוינת כי במקום לעבוד, קראתי פאנפיק מעולה על אהבתם הנצחית (מילולית) של באפי ואנג'ל.
אי אפשר להגיד שנגמלתי לגמרי, נרקומניות זה לכל החיים, את תמיד צריכה להיזהר, לבדוק שלא שמו לך קלטת של המחזמר מאחורי הגב, לא להגיד: "פרק אחד ודי", כי זה אף פעם לא נגמר שם, תמיד תרצי עוד ועוד.
אני מודה, לפעמים אני מועדת, אני כבר לא הולכת לפגישות של AA (אנג'ליסטים אנונימיים), עדיין מדי פעם נפגשת עם חבר'ה מפוקפקים שכל מה שהם עושים זה להתאסף ולהעביר ביניהם דיסקים מעשנים. אף אחד לא מושלם.
היו טריפים טובים, אני לא אומרת, אבל כמה שהם היו טובים, אף פעם לא הייתי במצב לדעת כמה שהם רעים. למשל, סצנת "שכבת אתי ועכשיו אני מאנ-מאניאק וגורם לך להתחרט על זה" שאנג'לוס עושה לבאפי בפרק "תמימות" בעונה השנייה:
באפי: אלוהים, כל כך דאגתי!
אנג'לוס: לא התכוונתי להפחיד אותך.
באפי: לאן הלכת?
אנג'לוס: הסתובבתי.
באפי: הו, אלוהים! (מחבקת אותו) התחרפנתי כבר! פתאום נעלמת.
אנג'לוס: מה? התחפפתי.
באפי (מבולבלת): אבל לא אמרת כלום. פשוט הלכת.
אנג'לוס (לובש חולצה [למה, למה, תישאר ככה, יותר טוב – ק"פ]): כן, כאילו שרציתי להישאר אחרי זה.
באפי: מה?
אנג'לוס: את צריכה ללמוד הרבה על גברים, ילדונת. טוב, הבנת את זה כבר אתמול בלילה.
באפי: על מה אתה מדבר?
אנג'לוס: בואי לא נעשה מזה עניין, טוב? (לובש מעיל) בעצם, בואי לא נדבר על זה בכלל. מה שהיה היה.
באפי: אני... אני לא מבינה. זו אני? (בביישנות) לא הייתי טובה?
אנג'לוס (צוחק): היית גדולה. באמת. (בעוקצנות) אני חשבתי שהיית מקצוענית.
באפי: איך אתה יכול להגיד לי את זה?
אנג'לוס: יאללה, אל תהיי כזו כבדה. היה אחלה. זה לא אומר שאנחנו צריכים לעשות מזה סיפור.
באפי: אבל זה היה סיפור!
אנג'לוס: זה היה מה? פעמונים מדנדנים, זיקוקין, מקהלה מתוקה של ציפורים קטנות ויפות? (צוחק) בחייך, באפי, זה לא כאילו שלא הייתי שם לפני כן.
הוא מושיט את ידו אל פניה והיא נרתעת לאחור.
באפי: אל תיגע בי.
אנג'לוס (מנופף אצבע מולה): הייתי צריך לדעת שלא תוכלי להתמודד עם זה. (פונה ללכת).
באפי: אנג'ל! (הוא מסתובב אליה)
באפי (דומעת): אני אוהבת אותך.
אנג'לוס (מצביע באצבעו לכיוונה ומצקצק בלשונו במאגניבות): כנ"ל. (פונה ללכת). אני אתקשר אלייך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: