* הכותרת נלקחה משם של סרט מ-1986 בבימויו של דיוויד אנגלבך שבו לאחר שואה גרעינית הנשים שולטות בעולם והגברים הם עבדיהן הנרצעים. למען הגילוי הנאות, לא ראיתי את הסרט הזה.
בראיון שפורסם לפני שבועיים עם קולט אביטל בעקבות הכרזתה על התמודדות לנשיאות, היא מספרת על פגישה שהשתתפה בה בשנות ה-60 עם גולדה מאיר:
"ישבו בלשכה עשרה גברים והיא, ובחדר פעל איזה מכשיר דמוי מזגן שעשה רעש גדול. יעקב הרצוג דיבר והיא אמרה לו: לא שומעים, תסגור את המזגן. הוא ניגש, שיחק בכפתורים ולא הצליח. אחריו ניגשו שאר תשעת הגברים, הזיזו כפתור לפה, כפתור לשם, ולא הצליחו. ואז היא קמה ושלפה את תקע החשמל מהקיר – והיה שקט... זה ההיגיון הפשוט, הנשי, שכל כך חסר עכשיו בבית הנשיא."
יכול להיות שאם היתה לנו אישה ראש ממשלה, במקום גנרלים, המצב פה היה יותר טוב.
ציפי לבני, לדעתי, עוד לא בשלה. אבל אולי יולי תמיר?
מעניין לעניין באותו עניין. ביום שישי היתה כתבה במוסף לשבת של ידיעות על לובנה עוליאן, מנכ"לית של חברת השקעות סעודית גדולה, שמנסה להילחם למען זכויות הנשים בסעודיה. כל מי שקרא את "לקרוא את לוליטה בטהרן" לא ממש יכול להיות מופתע, אבל זה מטריד. מטריד מאוד.
לנשים בסעודיה אין זכות הצבעה, אסור ללמוד או לטוס לחו"ל בלי אישור הפטרון (אבא, אח, בעל, בן בכור), אסור ללכת לרופא ללא ליווי גברי, אסור לנהוג. משמרות הצניעות עוצרים ברחוב נשים מאופרות, עם נעלי עקב ולק על הציפורניים או כאלה שהעבאיה או הרעלה לא מסתירות מספיק.
עוליאן מספרת כיצד נאלצה לנסוע הביתה בהפסקה של ישיבת מועצת המנהלים הראשונה שלה משום שבכל הבניין לא היו שירותי נשים. ילד קטן נפטר בזרועות אימו משום שאיש לא היה בבית כדי לקחת אותם לבית החולים. אישה שנאנסה והתלוננה במשטרה נענשה בשישים מלקות כיוון שנכנסה למכונית ללא ליווי. וזהו רק קצה קצהו של קרחון הסיפורים.
ספין סיטי. ב-BBC Prime היתה בשבוע שעבר דרמה סאטירית עם סטיבן פריי על חברה של יחצ"נים ממולחים שנאלצים למרק את שמו של אחד מלקוחותיהם, קומיקאי ומי שמופיע בתוכניות ילדים (מכירים את "פיטר הכחול"?), שנצפה מכה את חברתו במקום ציבורי. איך אפשר להצדיק התנהגות כזו? רק אם הוא חולה במחלה קשה שגורמת לכושר השיפוט שלו להתערפל. ישב הצוות המוכשר והמציא מחלה, עם סימפטומים רציניים ושם שנשמע בר חשיבות (כולל ראשי תיבות - HM), הקים אתר אינטרנט שנותן פרטים על המחלה ומעניק תמיכה והדליף לעיתונות. טיפין טיפין החלו להירשם תגובות באתר בנוסח: "תודה לכם, אחרי שנים שרופאים לא יכלו לתת לי מענה, סוף סוף אני יודע ממה אני סובל". אחרי שבוע האתר קרס מרוב פניות. בטלוויזיה החלו דיווחים על 700 מקרים של HM שהתגלו ברחבי בריטניה. עובד עירייה בן ארבעים התאבד, כשהוא מניח אחריו בת בגיל ההתבגרות, כי לא רצה שבריאותו תידרדר עד מוות. "יופי," אמר סטיבן פריי, "מקרה המוות הראשון שלנו."
עליתי קילו וחצי. חצי קילו זה בטח רק משבועות. בזמן האחרון לכולם יש יומולדת במשרד וכולם מביאים עוגות. ממשרדי ליד המטבח, אני מתאפקת חזק חזק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: