סופר בוי
הסדרה נשארת נאמנה למקור של לקס לות'ר, ומתארת אותו כמחפש נחמה על ידי כך שהוא הופך את עצמו לנזיר אפיסקופלי, מיד לאחר שתאונת מעבדה גורמת לו להתקרח.
סמולוויל
ג'ף לואב, היוצר והכותב הראשי של הסדרה, הוא גם מחבר ספרי הקומיקס Superman for all Seasons, שהיוו מודל לסדרה סמולוויל. קלארק קנט בעל הערכים המוסריים החזקים וחיי המשפחה אוחז בבירור ברקע נוצרי פרוטסטנטי, ובכל זאת הסדרה מתחמקת מאיזושהי הכרה מפורשת בהשתייכות הדתית שלו. האירוניה היא שהדמות הדתית המובהקת ביותר היא לקס לות'ר הצעיר, שהוא ללא ספק פרוטסטנטי – אפיסקופלי שמאמין באלוהים.
אבל לקס לות'ר של סמולוויל איננו אדם שמבקר באופן קבוע בכנסיה ומרבית התנהגותו רחוקה מלהיות התנהגות "נוצרית". סמולוויל גם מזהה את לקס בצורה מפורשת כמי שקיבל חינוך ניטשיאני מאביו מגיל צעיר, ומראה שהאמונות הללו השפיעו על לקס בצורה משמעותית.
העובדה שלקס מתואר בסדרה כאפיסקופלי עשויה להפתיע את מי שמכיר את דמותו רק מקומיקס או סרטים. אפילו צופים מזדמנים עלולים שלא לשים לב לכך. אך עבור צופים קבועים זוהי מסקנה טבעית.
ü הסדרה מדברת על הטבלה של תינוקות, טקס שאופייני לאפיסקופלים בלבד.
ü לקס ואביו מצטטים לעיתים קרובות מהתנ"ך או מתייחסים לסיפורים מהתנ"ך, לרוב מהברית החדשה. מדובר בעשרות דוגמאות שנכתבו על ידי תסריטאים שונים, מה שמוכיח שאין זה משהו שהוכנס בלי כוונה. כמו כן, לקס ואביו הם הדמויות היחידות בסדרה שמכניסים לדבריהן אזכורים תנ"כיים. בפרק Metamorphosis (1.2), למשל, לקס מתייחס לתקרית שבה בריונים התנפלו על קלארק ותלו אותו כמו דחליל בשדה תירס, וכשקלארק מנסה להפחית מחומרת המעשה, לקס עונה לו: "Even the Romans saved doing this for special occasions", כשהוא רומז לצליבתו של ישו.
ü כשלקס נשא את ד"ר הלן ברייס הוא בחר בטקס אפיסקופלי שנוהל על ידי כומר אפיסקופלי. אפשר לטעון שהכומר נבחר על ידי הכלה, אך כומר אפיסקופלי שימש גם בטקס שחלם לקס, שבו הוא נושא לאישה את אמו (בסצנות שנחתכו החוצה בפרק "Bound" [שבו לקס נחשד שרצח בחורה ששכב עמה. "הגילוי" הזה גם מאשש את התיאוריה שלנו לגבי ה-issues שיש לו עם אמו – ק.פ]).
ü ליונל ולקס מתייחסים לסיפורים ודמויות מהמסורת הקתולית-אנגלית (שכוללת את הדת האנגליקנית, שהפכה לאפיסקופלית בארה"ב), שאינם חלק מכלל הנצרות. לדוגמא, ביום הולדתו, אביו של לקס נותן לו קופסת עץ מגולפת ומספר לו שהיא נבנתה משריונו של האביר וקוטל הדרקונים האגדי סנט ג'ורג', שהוא דמות בולטת הן במסורת האורתודוכסית המזרחית והן בזו הנוצרית-בריטית – ישנן אלפי כנסיות אנגליקניות ברחבי העולם ששמן הוא סנט ג'ורג'.
ü כשניסה לנחם את קלארק שהתאכזב מג'ק ג'נינגס, ידיד המשפחה וסנטור, שקוּשר למותה של חשפנית שניהל עמה רומן, לקס מעלה את הסיפור של דויד המלך. הוא שואל את קלארק מה הוא יודע עליו, וקלארק עונה שדויד הרג את גוליית והציל את עמו. לקס מספר לו את המשך הסיפור, שבו דויד רואה את בת שבע רוחצת על הגג ואז שולח את בעלה למות בשדה הקרב כדי שיוכל לקחת אותה לעצמו. הפואנטה של לקס היא שגם הגיבורים הכי גדולים אינם מושלמים ( Exposed, 4.5). (לא ברור לי למה זו הוכחה להיותו של לקס אפיסקופלי. להערכתי, זה צריך להיכלל בדוגמאות של סיפורים מהתנ"ך – ק.פ).
יצויין כי השם "לות'ר" הוא שם משפחה גרמני (אך נכתב כ-Luther). הלות'ר הבולט ביותר בהיסטוריה הוא מרטין לות'ר, מייסד הרפורמה הפרוטסטנטית. השם Luthor אינו מוכר כשם משפחה. יתכן כי השם הזה מייצג ניסיון של כותבי הדמות ליצור וריאציה אנגלית או מאונגלתת ל-Luther. ללא ספק ללות'רים של סמולוויל יש מוצא אנגלי, עובדה המופגנת על ידי הטירה שבה הם חיים – טירה של המשפחה שהאב העביר לבנה אחר לבנה מהאיים הבריטיים (סקוטלנד, ליתר דיוק – ק.פ).
בהזדמנויות רבות לקס מדבר על אמונה באלוהים. זהו איננו בהכרח סימן לאפיסקופליות, כמובן, אך זהו סימן לפן באופיו. לקס לות'ר של סמולוויל הוא לא המבוגר הנבל של הקומיקס, הוא האדם שיתפתח לאויבו הראשי של סופרמן. אחד מקווי העלילה הבולטים ביותר בסדרה הוא הטרנספורמציה שלו מאדם שבאופן נואש מבקש לעשות את הדבר הנכון ולהיות טוב, לאדם שלאט לאט מקבל את הצד האפל שבתוכו.
לקס המנוול של הקומיקס ציני מאוד, ספקן ויהיר. לקס של הקומיקס הוא ללא ספק אתיאיסט שרואה את עצמו מעל לשאר בני האדם, ואפילו כמעין אדם-אל שייעודו הוא לשלוט על שאר האנושות.
לקס של סמולוויל הוא איננו אותו אדם. האמונה באל, ההישענות מדי פעם על הדת ומרבית חיפושיו אחר כפרה וגאולה מדרכו האפלה של אביו – הם כולם אספקטים של לקס, הדמות מסמולוויל, שמתנגש עם טבעו המרושע של לקס העתידי.
לקס המרושע של הקומיקס אינו זקוק לאיש מלבד עצמו. לקס של סמולוויל זקוק לאנשים אחרים. בפרק אחר פרק הוא חותר בצורה נואשת לזכות באישורם, אהבתם וידידותם של אלה החשובים לו. מסע חיפושים זה מתמקד ברובו בקלארק קנט. לעיתים, לקס מרגיש כי ידידותו של קלארק מובטחת, וחיפושיו אחר אישור ואהבה כוללים את הוריו של קלארק, אביו או האישה שהתאהב בה, בתחילה ד"ר הלן ברייס, ולאחר מכן – לאנה לאנג. לקס לות'ר של הקומיקס רצח את הוריו ואת אשתו ומסר את בתו ל"ברייניאק" (Brainiac) בתמורה לטכנולוגיה. לקס של הקומיקס רחוק מלחפש אישור וחברות אצל קלארק קנט, הוא שונא אותו ושוטם באופן אובססיבי את סופרמן.
כל זה אינו אומר שכותבי סמולוויל ניסו לצייר אתאיסטים כמרושעים מטבע ברייתם. הרקע הנוצרי של לקס נועד להוסיף "בשר" לדמות. שום דבר בסמולוויל אינו רומז כי ההשתייכות הדתית או אמונותיו התיאולוגיות של לקס – או החוסר בהן – קשורות ישירות לסטטוס שלו כנבל. למרות העובדה שהוא בדרך לרשע ועדיין לא הגיע למעמד של הגאון המרושע שבקומיקס, לקס של סמולוויל הוא עדיין הדמות האנטגוניסטית של הסדרה, ולכן יהיה זה מדויק לומר כי הנבל של הסדרה הוא אפיסקופלי שסרח.
אסור לשכוח כי מוטיב מרכזי בסמולוויל הוא הקונפליקט בתוך נפשו של לקס, במאבקו להיות טוב יותר (והוא נושא את עיניו אל קלארק כמופת). הוא נאבק למען יושר, אנושיות וטוּב, למרות העובדה שהוא מאמין שיש בתוכו צד אפל.
לקס אינו רוצה לאמץ את ערכיו (או החוסר בערכים) של אביו, ולאורך הסדרה הוא נלחם באפלה שבו, הוא באמת מנסה להיאבק ב"גורל" ולבנות את עתידו בדרכו שלו, עם החמלה והנדיבות שלמד מאמו. בפרק הפיילוט, כשקלארק מבקר באחוזה, לקס שואל אותו אם הוא מאמין שאדם יכול לעוף. מלבד התייחסות ל"סופרמן", כוונתו של לקס היא בתחושה שלו שבאמת עף כשמכוניתו התנגשה במעקה הגשר, והוא חש כאילו הוא מחוץ לגופו. הוא מסביר לקלארק שבאותן שניות שבהן גופו היה מתחת למים, רוחו ריחפה מעל סמולוויל והצליחה לקבל פרספקטיבה חדשה על חייו. הוא אמר שההתנסות הזו שימחה אותו, משום שכאילו זכה בחיים חדשים, חיים שהוא רצה לנצל כדי לפתוח דף חדש ולעשות את הדבר הנכון.
(תוספת שלי -
בהזדמנויות רבות לקס מדבר על מי שהיה במטרופוליס ועל הזהות החדשה שהוא רוצה לעצב לעצמו בסמולוויל, הרחק מנוקשותו הבלתי מתפשרת של אביו, שמנע אותו מחגים משפחתיים, מחיבה הורית הניתנת ללא תנאים או ציפיות, ואפילו מהאומנת שלו שניסתה להמשיך את מורשתה של אמו, וחוץ מרצונה להעניק לו מעט רוך ואהבה - גם לגדל אותו לפי ערכי האם.
המאבק בין הצד הטוב של אמו לבין הצד האפל, הלא מוסרי וחסר הרחמים, מגיע לשיאו בפרק Lexmas (שבו האם, בתור הזיה בראשו של לקס, מנסה לשדל אותו לעשות את הדבר הנכון, ממש כמו דרלה שמנסה לאחר מותה להראות לקונור את הדרך הנכונה ב- Inside Out [אנג'ל, 4.17]), אבל הפור מן הסתם נופל, ולקס בוחר בדרך שהתוו לו הגורל ואלי הקומיקס. )
אפשר לומר בבטחה כי לקס הוא אפיסקופלי רע ונוצרי רע. הוא לעיתים רחוקות מהסס מלשקר או מלהסתיר דברים מהקרובים אליו. הוא לא נמנע מלהשתמש באלימות על מנת לקדם את מטרותיו. כשהוא מושיט ידו אל ספר שמעניק לו השראה, אנחנו רואים שזה ספר של ניטשה, שאת חוקותיו הוא ואביו שומרים יותר מאשר את אלו של התנ"ך או כל ספר אחר.
אחת מהדוגמאות הבולטות ביותר של הפרידה של לקס לות'ר מהנצרות התנ"כית היא המתירנות הגסה והבוטה שלו. לקס בדרך כלל מסתיר פעילות מעין זו מקלארק ומאנשים אחרים בסמולוויל שהוא מנסה להרשים, אך קלארק לומד על הקשרים המיניים המזדמנים והתדירים של לקס עם נשים באותו פרק, Bound (4.10). קלארק המום לגבי מה שהוא למד ונחרד לגלות כיצד מתייחס לקס לנשים המרובות כצעצועים, מבלי להתייחס לרגשותיהן או לתוצאות מעשיו. האפיסקופליות האמריקאית בת ימינו מציבה מספר גבולות על התנהגות מינית ולעיתים נדירות שמה דגש על מוסר מיני נוצרי-מסורתי, אך הניצול של לקס כלפי נשים סותר אפילו את הסטנדרטים הדתיים היחסית ליברליים הללו.
זוהי דוגמא אחת המראה כיצד לקס לות'ר של סמולוויל כבר מתייחס אל עצמו כפטור ממוסר, למרות שהוא בקי בסטנדרטים המוסריים של הכנסיה שאליה נולד והציפיות המוסריות של חבריו בסמולוויל. גישה זו, שהינה מרכזית למתודה הניטשיאנית, היא אחת מתכונות רבות המגשרות על הפער שבין האפיסקופלי שהתדרדר/מחפש גאולה/נשען על התורה הניטשיאנית של סמולוויל, לבין האתאיסט הניטשיאני המרושע של הקומיקס.
חלק ב'
חלק א'
הקדמה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: