miss kitty fantastico

פייסבוק, פייסבוק

ורק אותי השאירו

ילדה קטנה לבד.

לפעמים בשעות הצהרים המאוחרות נושבת רוח חמה בישרא ונושאת עמה גלגלי קוצים המתחבטים ודואים בשממה.

אין ציפורים פה בישרא. כולן הלכו לפייסבוק.

אז הלכתי גם אני.

פייסבוק הזה הוא ההמצאה המטופשת והמיותרת ביותר מאז המטען לאייפון שמתלבש על המתקן של הנייר טואלט.

כמו כוס ויסקי אחת אחרי השנייה שאת מערה אל תוכך למרות שהפרצוף שלך מתעוות מהטעם ומאי ההיגיון שבמשחק פוקר על חתלתולים.

בראיון הבא שלי, כשישאלו אותי מדוע פוטרתי, אומר רק מילה אחת: פייסבוק.

וכשאשכב בערב חורף קר ברחוב, ידי המקומטת והצרובה מרוח ומשמש מושטת בתחינה אילמת מבעד לקרטון שלי, ומי מבין עוברי האורח ישאלוני למה וכיצד, אלחש רק מילה אחת: פייסבוק.

חבר אחד שלי בפייסבוק הוא מהעבודה. כמו ציפור המריחה את הסופה המתקרבת, כמו נימי נפשך המבשרים על אסון הממשמש ובא, אני ממתינה להתנגשות בין העולמות, כפי שחזה אותה הנביא ג'ורג' קונסטנזה.