טרף קל

כשאני נכנס לפאב אני עושה סיבוב זריז ומגלה שאני כבר יושב שם, ושיש לידי מקום פנוי. זה לא ממש מעודד אבל אני מתיישב לידי בכל מקרה. אני מדליק סיגריה עוד לפני שהבארמן מזנק אלי עם מצית ומזמין וויסקי עם קרח. אני קולט בזווית העין שאני בוחן אותי כבדרך אגב ויודע שאני המטרה שלי להלילה, וגם זה לא מנחם במיוחד. אני לא ממש הטעם שלי אבל עוד שני וויסקי גם זה יהיה בסדר.

אני יושב ולוגם לי מהוויסקי באדישות, ומנסה לחשוב על משפט פתיחה לא מאולץ. למזלי, אני פונה אלי ומבקש סיגריה, תוך כדי נסיון להסביר לי שאני מנסה להפסיק ולכן אין איתי חפיסה, אבל אני חייב סיגריה אחת, "עם הבירה, אתה יודע" אני אומר לי ומחייך. אני מושיט את החפיסה ומדליק סיגריה. משם מתחילה השיחה. אני משקר לעצמי עלי, ואני משוכנע שאני משקר לי על עצמי בחזרה. שקרים קטנים שמטרתם העיקרית היא לשעשע ולהחזיק את השיחה בחיים, לנתב אותה לכיוונים קלילים. אנקדוטות משעשעות. אני צוחק כתגובה לסיפורים שלי, ורואה את זה כסימן טוב. משום מה אני נזכר בשותף של אבא שלי, שהיה מחביא בקבוק ג'וני אדום בתוך קלסר בארון התיקים שלו, והיה לוגם "תה" כל היום.

והערב מתקדם ואני מתקרב אלי לאט, ותוך כדי שיחה נוגע קלות בידי, כאילו כבדרך אגב, ומרגיש את התגובה החיובית שלי, את האצבעות שלי משחקות עם שלי בחזרה, ואני משלב איתי אצבעות ומחייך אלי. חמש דקות אח"כ הלשון שלי כבר נמצאת בחצי הדרך לגרון שלי, וחצי שעה נוספת אח"כ אני כבר עולה איתי במעלית לדירה שלי. על הספה בסלון אני מוריד ממני את הבגדים ואני מזיין אותי בכוח, בכעס עצור, בלי טיפת חיבה ורחמים. אני מסובב לעצמי את הזרועות ומושך לי בשיער, אני נושך לי את הכתפיים ומשאיר סימני שיניים, אני גונח ומתנשף ונאנק מכאב.

והמחשבה שלי נודדת למקומות אחרים ולמישהי אחרת, וכשאני מגביר את הקצב אני איתה ולא איתי. אני חושב על מקומות שהייתי איתה ועל איך התחושה של להיות בתוכי שונה מלהיות בתוכה. אני משווה את תחושת העור שלה לעור שלי, בידיים שלי עכשיו, מתחתי, איך היא הרבה יותר נעימה ממני, איך הייתי רגיל אליה. אני מרגיש שאני מאבד זיקפה ומגביר את הקצב כדי למהר ולגמור, כי כבר בנקודה הזו אני לא רוצה להיות איתי יותר.

אני גומר ונגעל מעצמי. אני מסתכל עלי מתחתי ופתאום אני נראה לי שמן ושעיר ומסריח ולא מבין איך בכלל הזדיינתי איתי. אני לא מחכה ומושך את עצמי החוצה ממני מהר והולך לשירותים כדי להשתין ושוטף את הזין בכיור. כשאני חוזר אני מוצא את עצמי מכורבל עם כרית על הספה, מסתכל על עצמי. אני אומר משהו על זה שאני חייב לקום בבוקר לאזכרה של סבתא שלי, תוך כדי לבישת תחתונים ורכיסת כפתורים. אני מרגיש דביק ומגעיל וזה מתגבר כשאני גורב גרביים קרות ולחות מזיעה. בזמן שאני מתלבש גם אני קם והולך לשירותים, אני שומע מים וכשאני חוזר אני שם על עצמי תחתונים. אני מנשק את עצמי ליד הדלת. "נדבר מחר" אני משקר לי, ויודע שאני לא מאמין לי לרגע.

אני תופס מונית מתחת לבניין ואומר לנהג לאן לסוע.

"זה פה" הוא אומר לי, מצביע על הבניין ממנו יצאתי.

"רק תסע" אני אומר לו.

הוא דורך על הגז ואני מסתכל החוצה מהחלון על המדרכות הרטובות של ארבע לפנות בוקר. הוא לוקח שמאלה ויורד לטיילת, אני מסתכל על הים. הוא נוסע מהר ולוקח עוד שתי פניות שמאלה ומחזיר אותי למקום ממנו יצאתי.

"הגענו?!" הוא אומר ומביט בי דרך הראי במבט שואל.

אני משלם לו ויוצא. מתנער לי לאט באוויר הקר, אני פותח את הדלת ועולה במעלית, מוצא את הדירה שלי בלעדי. אני מצחצח שינים ומתקלח מהר במים קרים. רועד אני נכנס למיטה.

כשהתעוררתי בבוקר הרגשתי כאילו במהלך הלילה צמח עלי טחב.