אולי באמת הגיע הזמן להתנער מחלודה. לפקפק בפרקי האצבעות. להכנס לכושר. לנער צוואר וכתפיים. לכתוב.
ואתם הרי תגידו שאני בא לכאן רק כשאני מפרסם במקומות אחרים, או רק כשרע לי, ואתם הרי צודקים, אבל אני, מה אכפת לי. לרובכם הרי אין בכלל פרצוף. אז מה. אז מה.
אז מה אתה אומר בעצם?
אתה אומר שרע לך?
יתכן. לפרקים. לא כל יום. לא כל היום. לא כל הזמן.
הזוגיות מתפרקת. צריך למצוא דירה חדשה. פוטרתי מהעבודה. כל התשובות נכונות.
יושב לבד, בתחתונים. מעשן שוב. שותה יותר מדי. כל התשובות נכונות.
כל השאלות נכונות. כל התשובות לא נכונות. כל השאלות לא נכונות. כל התשובות נכונות, אבל לא לשאלות הנשאלות.
ככה זה. להג חופשי כדו"ח מצב. קיא נפשי מקצות האצבעות. בלי טעם. בלי ריח. בלי שילייה ובלי תכריכים. תבינו מה שתבינו.
המשך יבוא.