בחמישי בבוקר הלפטופ שלי שבק חיים. גמרנו. מת. בן פחות משנה. המחשב מספר לי שהוא מסרב לעבוד כי קובץ המערכת מושחת. מושחת. לא מקולקל. לא קרוע. לא פגום. מושחת. כנראה מן היסוד. ברמה שלא ניתן לתקנו. מושחת. קצת כמו צחי הנגבי שהפסיק לעבוד, מסיבות דומות.
הלפטופ שייך לעבודה שאין לי יותר, ולכן אני לא מאוד מוטרד ממצבו באמת, מלבד העניין הזה שיש לי אותו עד סוף החודש, ואני מתכוון להנות ממנו עד אז, רק שהתיקון דורש ממני להתעסק איתם. מייגע.
אבל גרוע מכך, קורות החיים המעודכנים שלי אבדו. שכבו עליו. חיכו למשלוח. חיכו להשלח. אבדו.
קורות החיים שלי אבדו. הקובץ. אולי גם קורותי.
יש בזה משהו סימבולי, בקורות חיים שהולכים לאיבוד בעיצומם של חיים שבעצמם קצת טועים בדרך. אולי אם אמצא את הדרך שלי אמצא גם את הקובץ, אם כי, אז, כשדרכי כבר תימצא, מה הוא יעזור לי בכלל. בכל מקרה, ספק אם מציאת הקובץ תעזור לי למצוא את הדרך.
זה לא עובד בכיוון הזה. זה כנראה גם לא עובד בכיוון ההפוך.
קצת כמו הלפטופ, זה פשוט לא עובד.