טרף קל

מתישהו כולם זקוקים לשרברב. אינסטלטור. מישהו שיבוא ויסדר את המים/סתימה/פיצוץ. בשבועות האחרונים לחץ המים החמים בדירתי צנח לכדי זרזיף. עד לנקודה שבה פירקתי את ראש המקלחת מהצינור אליו היה מחובר, וכמו עם צינור גינה, לחצתי על קצה הצינור, בכדי לקבל קצת לחץ לשטיפת השמפו. זוגתי המתעוררת מאוחר עברה לרחצה הודית שכזו, שבה היא ממלאה גיגית קטנה במים חמים, ושוטפת עצמה בעזרת קערית קטנה (למען הדיוק בעזרת כד נירוסטה להקצפת חלב, אבל הבנתם את העיקרון). הייתי אומר שהגיעו מים עד נפש, אבל עם לחץ מים שכזה, זה היה לוקח שעות. כן, הגיע הרגע בו התחלנו לחפש שרברב.

סיבוב ראשון:

למרות שלרובנו אין שרברב מקרבה ראשונה, לרובנו כן יש שרברבים מקרבה שנייה. מישהו שפתח לאמא סתימה, או החליף לאחות צנרת, או משהו כזה. כך מתחילים.

טרף: אהלן ניר, זה טרף הבן של XXX, זוכר? עזרת לי לפני כמה שנים עם הקיר גבס (יש לציין שהוא עשה עבודה זוועתית, אבל בהעדר לחץ מים, ובהתווסף לחץ אישי מזוגתי, פונים למה שיש).

ניר שרברב א':  אהההה. כן.

כאן אני מספר לו על הבעיה וקובע איתו פגישה. למעשה, אני קובע שנדבר בעוד יומיים כשהוא יתפנה. יומיים אח"כ אני מתקשר, ובאמת הוא זמין ורוצה להגיע עכשיו. מאחר ואני בעבודה, הוא נפגש עם זוגתי שתחיה, בבוקר יום נאה.כאן המקום לציין שזוגתי שתחיה נוטה לבלבל אנשי מקצוע.

מחד, היא מבינה גדולה בעבודות כפיים לסוגיהן. היא מבינה בעבודות שיפוץ, בניה, אינסטלציה וכו', מאידך, היא בלונדינית, תכולת עיניים, מטר שבעים וחמש עם ציצים גדולים. זה קשה. היא יודעת על מה היא מדברת, אבל לדאבונה, אנשי מקצוע לא שומעים אותה. יש להם פטמות באוזניים.

שעה אח"כ ניר מתקשר אלי.

ניר: שמע, בדקתי הכל, יש לך בעיה בהזנה של העירייה. תתקשר לעירייה שיחליפו שעון.

טרף: אבל יש מים קרים, בלחץ מצוין.

ניר: אם אחרי שיגבירו לא יהיה גם חמים, דבר איתי.

חמש דקות אח"כ שיחה עם זוגתי.

זוגתי: הוא לא עלה לגג לבדוק את הדוד. הוא לא הקשיב למה שאמרתי לו על הצנרת החדשה. הוא פתח את הברז, ואמר שאין מה לעשות.

טרף: טוב, אני אתקשר לעירייה (מיותר לציין שניר לא טרח לספר לזוגתי על השעון והעירייה, כנראה מתוך אמונה שבלונדיניות עם ציצי גדול לא יודעות להשתמש בטלפון).

החלטנו לוותר על ניר, אבל לנסות ליצור קשר עם העירייה (בנקודה זו מתחילים עננים שחורים להתקבץ מעל ראשי).

סיבוב שני:

נחסוך מקהל הקוראים את מסכת העינויים הקישונית/קפקאית עם העירייה. את מספרי הטלפון השגויים באתר האינטרנט. את ההעברה מהמוקד העירוני ("אתה צריך לדבר עם מוקד השליטה") למוקד השליטה ("אנחנו לא יכולים לבוא בלי הפניה מהמוקד העירוני") למחלקת המים ("כאן לא קבלת קהל, מאיפה יש לך את המספר הזה?") וכו'.

בשורה התחתונה, במפתיע, אחרי כשש או שבע שיחות טלפון, העירייה באמת באה.

למעשה, נציג העירייה הגיע באותו היום ממש. נציג העירייה בדק ומצא כי הכל כשורה בעיני מחלקת המים.

צפוי.

מיותר לציין שנציג העירייה לא טרח לדווח לאף אחד, ונדרשו עוד כשש או שבע שיחות טלפון ע"מ לקבל את תוצאות הבדיקה.

סיבוב שלישי:

בצר לנו, פתחנו את עיתון "העיר" שם בעמודים הראשונים מופיעה מודעת עמוד צבעונית של חברת ענק לאינסטלציה. שם מבטיחים, בלי נדר ובס"ד, הגברת לחץ מים תמורת 49 ש"ח למטר רץ (לא בשבת).

כאן נשאלת השאלה, מה הוא לכל הרוחות "מטר רץ"?

האם זה כמו דקת זמן אוויר, שאף פעם איננה דקה?

בכל מקרה קבענו תור לכמה ימים קדימה כי הם עמוסים, ובאמת, בחינם הגיע הבוחן מטעמם, בזמן ובמקום בו נקבע. מאחר ואני הייתי בחו"ל (הגרמנים האלה, הם יודעים לעשות מקלחות כמו שצריך, עם ובלי ציניות), שוב זוגתי פגשה את האיש לבדה.

לאחר המפגש, כצפוי, שיחת טלפון.

זוגתי (על סף בכי): הוא לא עלה לגג לבדוק את הדוד. הוא רק פתח ברז ואמר שצריך להחליף את כל הצנרת בדירה כי הכל חלוד.

טרף: אבל הצנרת חדשה, הדירה עברה שיפוץ.

זוגתי: אני יודעת, הוא לא הקשיב לי ואמר שאין ברירה צריך לעשות מעקף מהשעון, להחליף את כל הצנרת, ואולי גם להתקין משאבה.

מעקף? כלומר למתוח צינור מהשעון, מרחק שלוש קומות למטה, עד לגג. משהו כמו 25 "מטר רץ" כפול 50 ש"ח (לפני מע"מ, ובלי נדר).

הבנתם את הרעיון? גם לכער את הבניין עוד יותר (אם זה אפשרי), וגם לשחוט את כיס הלקוח.

עכשיו אנחנו יודעים בדיוק איך נראה מטר רץ.

הוא ורוד, ושעיר, נראה קצת כמו דילדו ענק, והוא מנסה לבצע קפיצה במוט לתוך התחת שלי!

סיבוב רביעי ואחרון עם קתרזיס ומוזיקת מלאכים:

בצר לי, שוב, פניתי אל הרשת מחמל נפשי, לאתר "תגובות" (www.t.co.il), שם, תחת אינסטלטורים, מצאתי את רמי. השרברב היחיד ברשימה, עם יותר מתגובה אחת (וכולן חיוביות). מאחר והייתי בחו"ל (אחרי מקלחת טובה. אני חושב שהגרמנים עושים מאמץ נהדר בכדי שלא יצטרכו שוב להסביר למה לא יוצאים מים מהדוש) נתתי לזוגתי את המספר, שתקבע איתו.

לפי זוגתי, באופן מפתיע, רמי שאל שאלות ענייניות בנוגע לצנרת, לדוד, ללחץ המים הקרים, וכו'. סימן מבטיח מס' 1. הוא הגיע למחרת בבוקר כפי שהבטיח, ביצע בדיקה ראשונית ואמר שהוא צריך לחזור עם קצת יותר זמן פנוי, בשביל לנסות לנקות את הצנרת. סימן מבטיח מאוד מס 2.

אתמול הוא בא. הוא הבטיח להגיע בשמונה. אבל איחר. בחמש דקות. זה בטח חוק של הגילדה או משהו. ובכל זאת. בשמונה וחמישה צלצל הפעמון. פתחתי את הדלת (לפני מקלחת הפעם) ורמי אמר חמש מילים קסומות:

"בוקר טוב, אני על הגג".

כך מתחילה ידידות מופלאה!

לא אלאה בפרטים המלאים.

בקצרה ארבע שעות של עבודה לא קלה. של פירוק הדוד וניקויו, פירוק וניקוי שעון המים של העירייה, פירוק הצנרת בבוידעם, במקלחת, בברזים, של החלפת ברז דולף, ובסוף... א'מחייע, הפך זרזיף המים החמים לסילון איתן (פחות או יותר), ראוי למקלחת אנושית חמה ונעימה.

עלות התענוג: 600 ש"ח, והוא אפילו ניקה קצת אחריו.

גזרו ושמרו: http://www.t.co.il/Business/Card-653398.html

אתם תודו לי כשיתפוצץ לכם משהו בצנרת!

-

עוד קצת מביקורת המסעדות המתהווה שלי:

ללכת לאכול בזוזוברה זה קצת כמו סקס עם אקסית. אתה יודע מראש שיהיו לך בעיות חניה, אבל אתה גם יודע שלא תהיה בעיה למצוא מקום לשבת. אתה יודע שהמנות יגיעו מהר ואתה יודע טוב מאוד מה תהיה האיכות, הגודל, ואיך תרגיש אח"כ. אתה גם יודע כמה זה יעלה לך וכמה אשם תרגיש אח"כ.

אז אם לאכול בזזוזוברה זה קצת כמו סקס עם האקסית, לאכול במינה טומיי, זה קצת כמו להזדיין עם מישהי שמאוד דומה לאקסית. מזכירה מאוד.  למעשה, אם נמשיך בדימוי האקסית, עם המעבר מפור-פליי לפליי-פליי לפוסט-פליי, קשה להמנע מתחושה קשה של דז'ה-וו.

ביחס לזוזוברה יקירתי, מינה טומיי נופלת קצת. יותר מהכל היא מזכירה גירסת "ספגטים" של זוזוברה (ולא, זו לא מחמאה). מצד שני, היה לא רע בכלל.

שורה תחתונה: דרושה בדיקה נוספת להכרעת הדין.

-

נ.ב היום בערב ח' מתחתן. שוב. 5 שנים מאז חתונתו הראשונה. 3 שנים בערך מאז גירושיו. ח' הוא צד ב' בשיחה מס' 2 בפוסט הזה. זוגתו לחופה ביום ג' הקרוב היא לא הגברת הנידונה בשיחה ההיא. ח' הוא מהמתאהבים-מתחתנים. הוא מאלו שלא מכירים דרך מוצלחת יותר למימוש אהבה מאשר נישואין. ח' הוא חבר מהצבא, ובשנה-שנתיים האחרונות הקשר איתו הלך הצטמצם לכדי שיחת טלפון כל כמה שבועות/חודשים, כמו עם רוב החברים שלי בשנה שנתיים האחרונות. ככה זה. בכל מקרה, אני מריח עוד פוסט חתונות, עקב התוגה שהן משרות עלי.