טרף קל

זה רק אני, או שאמצעי התקשורת באמת מטפלים ברמי הוייברגר בכפפות של משי, בהשוואה לטיפולם בנשיא קצב וחנן גולדבלט? תחושת הבטן היא שגם חיים רמון זכה לטיפול "עדין" יותר? נדמה לי שהתקשורת קצת פחות ששה על הדם במקרה הזה. פחות חיטוט, פחות איזכורים.  וכשיש איזכורים, לפחות בינתיים, מדובר בדיווח עיתונאי יבש, מהסוג הישן והטוב.

"הוייברגר נכנס לחקירה", "הוייברגר יצא מחקירה".

אלביס האז לפט דה בילדינג.

זה רק אני, או שבעוד חנן גולדבלט הפך להיות פדופיל סדרתי מוקצה, כמעט באופן מיידי, הויברגר מוצג כמישהו שתופרים לו תיק?

בעוד שקצב הפך לחונק מבוסטון, וכל רמיזה מינית ממנו נתפסת כסטייה חמורה, שלא לומר מגעילה. הויברגר נתפס/מוצג כילד סורר (אם בכלל), ומעשיו יחשבו משובה, ולא מעשי זימה.

חיים רמון הואשם בנשיקה, הוייברגר כרגע מואשם שהציע למתלוננת לצאת להפסקת סיגריה, ושם, בניגוד לרצונה, נגע לה בחזה ובאיבר מינה.

לחיים רמון זה יכול לחסל את הקריירה, את הוייברגר זה כנראה יהפוך לסמל מין.

על חנן גולדבלט עשו מערכון בארץ נהדרת.

מעניין מה יגידו על זה החברים ב"מועדון לילה"?

דינג-דונג

"הוייברגר, זו פיטמה לא פעמון דלת"

(אלוהים אדירים, אני חושב שאני נהייה פמיניסטית. תפיי כססאמק).