טרף קל

אתם יודעים, יש כמות מאוד מוגבלת של חרא שאני מוכן לבלוע.

מקובל עלי שבקיץ מפיצי הסרטים בכל העולם זורקים עלינו ערימות של תת רמה בלתי מתקבלת על הדעת, החל משרק 3000, דרך הארי פוטר וכלה בפינגווינים שרוצים לגלוש.

באמת שאין לי בעייה עם זה.

גם אין לי בעייה עם הרצון של המפיצים והמפרסמים לדחוף את מרכולתם במגוון רחב של דרכים - החל מקומוניקטים לתקשורת במסווה של ביקורת, דרך שלטי חוצות ופרסומות ברשת וכלה בצעצועים לאיסוף עם כל ארוחת הסתיידות עורקים בגיל 12 במקדונלדס (עם סלט טרי, בקטנה). באמת שאין לי בעייה.

מקובל עלי שבפרסומות גם מותחים קצת את המציאות. מספרים לי שסרט מסויים הוא "האירוע של השנה", או "המותחן המפתיע ביותר (ואל תגלו את הסוף)", אבל במיוחד - "מבוסס על סיפור אמיתי". אפילו מקובל עלי, שבתחילת הסרט, יקרינו לי שקופית כזו שאומרת לי שלמרות שהסרט "מבוסס על אירועים אמיתיים" פרטים רבים שונו לטובת אפקט דרמטי.

בכיף, באמת.

אבל לפעמים אני מרגיש שמישהו, איפשהו, איבד קצת קשר עם המציאות.

לדוגמה:

הסרט "תפוס ת'גלים" (או "Surf's up" בשפת המקור). קצת פרטים שגנבתי בלי בושה מתוך אתר טיקטנט (www.ticketnet.co.il):

תפוס תגלים - סרט אנימציה מאולפני סוני לכל המשפחה, שמאמץ את הז'אנר הדוקומנטרי, וזאת בעקבות הגילוי המרעיש כי גלישת הגלים למעשה הומצאה על ידי הפינגווינים. העלילה עוסקת בגיבור הסרט, "קודי מאבריק" שכל חלומו הוא לגלוש באופן מקצועי ולהוכיח למשפחתו וחבריו שהוא מזן של אלופים. בעזרת "ביג זי", מדריכו הרוחני וגיבור נעוריו הוא לומד את רזי הגלישה, מתאהב ומתאמן לתחרות. בסרט, צוות דוקומנטרי נשלח לסקר את האליפות, ולוקח את הקהל אל מאחורי הקלעים של האירוע התחרותי ביותר, המסוכן ביותר והמרהיב ביותר בתחום גלישת הגלים בעולם - אליפות העולם לגלישה של פינגווינים. תפוס את הגלים.

באמת שעשו לי חשק לקחת את האחיינים שלי לקולנוע, קצת צחוקים, קצת פופקורן, הרבה מיזוג אוויר. מה רע?

מה?

ובכן, אתמול עברתי ליד רב-חן בכיכר דיזינגוף ונתקלתי במודעה לסרט. במעלה המודעה עוד מנסים להסביר לי שלא היה סרט מגניב שכזה כבר "ימבה" זמן. בתחתית המודעה, ממש מעל שם הסרט, מנסים למכור לי לוקש אחר לגמרי. למרות איכות התמונה הרעועה, אני חושב שאפשר בקלות לקרוא את המילים "סיפור אמיתי" (מודגשות באליפסה אדומה, באדיבות הצוות הגרפי של הבלוג - אני).

ושימו לב, זו לא המצאה של המפיץ המקומי, גם בפוסטרים באנגלית מופיעות המילים "a true story".

למה מישהו מרגיש צורך לדחוף את צמד המילים הנ"ל לשם? מילים שאפשר היה בנקל להחליף לקלישה נבובה אחרת כמו "ים של צחוק" או "עלה על הגל" או "קנה כבר כרטיס, יא טמבל קמצן".

אבל סיפור אמיתי?

סיפור אמיתי??

סרט על תחרות גלישה לפינגווינים מדברים עם שמות כמו "קודי מאבריק" ו"ביג זי"?

סיפור אמיתי?

לכל הרוחות, יש שם גם תרנגולת מדברת.

אלא אם בסרט מראים ממש איך לוקחים את התרנגולת ועושים ממנה מרק ושניצלים, קשה לי מאוד לחבר את המילים - "סיפור אמיתי" לסרט הזה.

סיפור אמיתי??

אם סבא שלי היה בחיים, הוא היה אומר - "סיפור אמיתי, בתחת שלי!"

בהעדרו, אני נאלץ לומר את זה במקומו:

בתחת שלי. בתחת שלי. בתחת שלי!

בארנק שלכם.