טרף קל

כאב ראש הזה נמשך כל היום. כל היום.

כוס קפה... ועוד אחת... משהו לאכול... ומים. וקפה.

אולי אם אחבוט בעצמי עם הספל זה יעבור.

שעתיים שינה... באמצע היום, עם המזגן, מול האולימפיאדה.

קופסת סיגריות שלמה בערב אחד.

כמה כוסות וויסקי. כמה בירות.

כאב ראש.

חזרתי בארבע לפנות בוקר. מסריח מעשן ואלכוהול. מתנדנד קלות ובכל זאת בדקתי דואר. קראתי תגובות שהגיעו בלילה.

קראתי את התגובה האחרונה של קרוסלה (תקראו בתגובות של הפוסט הקודם).

זו שאין לה אופי בגרוש על פי הצהרתה. ואני מקווה שהמחסור שלה בחוט שידרה הביא אותה שוב לכאן... לקרוא מיני-פוסט ישיר אליה.

קרוסלה קרוסלה. אני לא מכיר אותה. לא יודע בת כמה היא או איך היא נראית, וכמה סוכר היא שותה בקפה. ובכל זאת לקחתי אותה איתי למיטה בארבע לפנות בוקר. התכרבלתי עם המילים שלה בחמש דקות ההכרה לפני שנרדמתי. חיבקתי אותה... והיא חייכה כשנזפה בי על איך שאני רודה בנשים... ואני נשכתי לה את האוזן. היא ירתה בי פמיניזם ואני רק רציתי מישהי להתחבק איתה לפני השינה. לכל דבר יש זמן ומקום... וכשאני שתוי וחרמן... בארבע לפנות בוקר... במיטה שלי... אין פמיניזם (אבל אני בעד מין אוראלי הדדי).

קראתי שוב את כל התגובות שלה. במיוחד את האחרונה.

אני דמות לא קוהרנטית? אני דמות? מישהו כותב אותי?

כי אני מתכנת שמבין בספרות?

איזה תיוג. איזה קיטלוג. כמו עז קטנה, עם תגית על האוזן, מתכנת!

לפנינו מתכנת מהזן האשכנזי. הקטלוג מציין כי הוא מאהב גרוע. הוא פותר אינטגרלים בזמנו הפנוי וחסרה לו היכולת הבסיסית לקשר עם סביבתו. תקופתית המתכנת מאבד את שפיותו ורוצח את הקולגות שלו עם גרזן תוך צעקות אמוק "פיבונצ'י... פיבונצ'י.... אני אראה לך פיבונצ'י"... או "אמא'שך מעגל אויילר".

סקסיסט עם כישרון כתיבה?

אני לא שם עצמי עם האנשים הבאים באותה מדרגה אבל... כמה דוגמאות:

המינגווי

פיליפ רות'

צ'ארלס בוקובסקי

ועוד ועוד ועוד....

קמתי בבוקר מסריח. מעשן ואלכוהול ושינה. ריח נורא. ריח שלא יורד במקלחת. אני מרגיש אותו גם עכשיו, מחלחל לי דרך העור. אני מרגיש את הבגדים נדבקים אלי. את הבל הפה המתאושש משתייה ועישון ודיבור בקול רם מעל המוזיקה.

מחר יהיה יותר טוב.

קרוסלה קרוסלה... מסתובבת מסביב לזנב של עצמה. פרויד היה אומר שזו קנאת פין.

פמיניזם, קרוסלה... הוא שפן שיש לשלוף בזהירות מהכובע... כדי שלא לתלוש לו את האוזניים.

פמיניזם לא שולפים על סמך רושם ראשוני.

וחזיות צריך להסיר לפני ששורפים (וכמה שזה סקסי)... אחרת נכוות הפטמות.

ועוד דבר קטן...

שתי הפניות לקריאה מומלצות:

ראשון הוא היאק ופופיקו.  סיפרתי כאן על פתיחת הדלת לחבר אחד שקורא את הבלוג שלי... זהו היאק... והוא יצא לדרך משלו.

ויש גם את הפוסט האחרון של נוריקו, שעוסק באמא שלה. ובצורה כזו אחרת... בדרכי שלי... היתה לי תרומה ישירה אליו. עזרתי לילד פוסט... לידה לא קלה לאף אחד מהצדדים. גם הקריאה לא קלה. אבל שווה כל רגע.