טרף קל

28 לספטמבר, 1901, קינג סי. ג'ילט מייסד בבוסטון, במשרד קטן, בקומה שניה, מעל חנות דגים (סימבולי משהו) את "חברת תער הבטיחות האמריקאית",אשר עתידה יום אחד להפוך לחברת "ג'ילט", יצרנית סכיני הגילוח המוכרת לכולנו. כבר במהלך 1902 ההצלחה המטורפת מאלצת אותם לעבור לבית חרושת גדול יותר. בשנים שקדמו לצמיחתם שקד לו קינג ג'ילט (לא להאמין שככה באמת קראו לו) על המצאתו המתוחכמת – תער הבטיחות. תער רב שימושי בעל ראש מתחלף, אשר יאפשר גילוח קרוב ללא גירוי מיותר של העור. סביר להניח שכאשר ג'ילט שקד לו על שרטוטיו בלילות לאור עששית במרתף ביתו, כאשר ניסה על עורו תער אחר תער, נחתך ותיקן וניסה שוב עד להשלמת הפטנט... סביר להניח שבאותם לילות אפלים קינג סי. ג'ילט לא העז להעלות בדמיונו הפרוע ביותר אותי, מאה ושלוש שנים מאוחר יותר, עומד במקלחת עם סכין תלת-להבי מתוצרתו, מגלח איתו את הזין החצי זקור שלי ותוהה איך לעזאזל הגעתי לכאן!?!

איך הגעתי לכאן?

די פשוט למען האמת.

אנחנו שוכבים במיטה, הראש שלה מונח על ירכי, היא אוחזת בזין שלי ביד שמאל ומבטה מופנה אליו.

"הוא יפה" היא אומרת ומחייכת אליו... אלי.

"תודה" אני משיב (מזמן הפסקתי לתהות מה הופך זין אחד ליפה ושני לא).

"אם תגלח אותו, יהיה הרבה יותר נחמד לרדת לך" היא מוסיפה שמן למדורה.

בינג בינג בינג... מנורות קטנות נדלקות לי בראש ופעמונים מצלצלים כמו מכונת פינ-בול... בינג פאקינג בינג!!!!!

מישהו צריך עוד תמריץ? 

פחות שיער = יותר מציצות.

המשוואה הכי אלגנטית שנתקלתי בה בחיי.

בשנת הולדתי השיקה חברת ג'ילט את "דייזי" התער החד-פעמי הראשון בעולם המיועד לנשים (כלומר, זהה לתער לגברים, אבל עשוי מפלסטיק וורוד ולא כחול כהה). כאילו כדי לבשר לעולם שעם רגע הגיחי לעולם ניתנה יריית הפתיחה ללגיטימציה של גילוח כוס. לעומת זאת... גילוח זין-ביצים?!? אני תמיד חשבתי ששחקני פורנו נולדו חלקים (ושכל הנשים שם גמדות, אבל זה סיפור אחר).

תפסה אותי בהפתעה העובדה שלא חשבתי על זה קודם. מוזר. הרי יוצא לי לדבר ולאזכר את חיבתי לואגינות מגולחות על ימין ועל שמאל. אפילו ביקשתי פה ושם מבנות זוגי לגלח... אפילו גילחתי פעם-פעמיים את בנות זוגי.

אבל המחשבה על לגלח את עצמי לא חלפה לי לרגע בראש.

"לגלח?" אני ממשיך את הדיון, " לגלח איפה? הרי יש רצף של שיער פחות או יותר מהקרסוליים עד המצח, איפה מתחילים ואיפה מפסיקים?" אני שואל.

"רק את אלה שעליו, מהצדדים ומלמטה", היא מדגימה עם היד כאילו מציגה תכונות של מיקסר ידני חדש. פתאום הכל נראה הגיוני.

מדריך קצר לאיזור הגילוח:

על עשרים הס"מ הראשונים של האיבר, צאתך מהשורש לכיוון הכיפה, צומחות שיערות, לא צפופות, לא ארוכות, אבל קיימות. הן הראשונות ללכת. עוד קצת מהצדדים על חלקו העליון של הסקרוטום וקצת גיזום מלמעלה. את שאר הסקרוטום אני משאיר לעתיד, שיהיה למה לצפות. אילו הייתי מוזטל אולי הייתי מנסה לצייר מפה של האיזור, אבל אני, למרות היכולת המופלאה לאונן ביד ימין וביד שמאל, לא יודע לצייר באף אחת מהן.

אבא שלי פיתח לתקופה מסויימת הרגל חביב. ליד מקום עבודתו שכן ספר רומני זקן, מיומן בכל הילכות הספרות (לא כמו הספרים המעפנים שיש היום) . אבא היה מגיע אליו בבוקר לפני העבודה, לקבל גילוח בתער ישר, עם המגבת החמה על הפנים לפני והאקווה-וולווה אחרי. זה תמיד הפחיד אותי, למרות שהיום בא לי לנסות. עכשיו אני עומד במקלחת עם מיטב התוצרת של חברת ג'ילט ומרגיש כמו מוהל מול תינוק ענק. עברו כמעט שלושים שנה מאז שבן תמותה כלשהו קירב לשם סכין, מין הראוי שזה יהיה אני.

נראה את הספר הרומני של אבא שלי מגלח את זה!

איך הוא יגיב אם אפשיל את מכנסי ואתיישב הפוך על הכיסא, "רק תיישר לי את הפאות, אבריימל'ה, ותחליק לי את הביצים".

אני מסבן קצת את האיזור וחייב להודות שכל המאורע די מחרמן אותי, אני מסתכל על עצמי בראי ומרגיש איך האיבר מתחיל להתקשות. תמיד אמרו לי שצריך למתוח את העור בכדי לקבל גילוח קרוב יותר. כנראה שהאיבר הפנים את הידע ומתמתח לקראתי. הוא מסתכל אלי בעינו האחת כאילו לומר "היה עדין איתי".

מאיפה מתחילים?

לגילוח פנים יש לי סדר קבוע. אני בטוח שלרוב הגברים יש תבנית גילוח קבועה. אני מתחיל בצד ימין, מתחת לסנטר, ממשיך למרכז... וכו'. זה לא באמת מעניין. מה שמטריד אותי זה שעומדים להגמר לי המים החמים ואני צריך ליצור לי סדר גילוח זין יש מאין. אני מתחיל מהצד התחתון, שם יש פחות שיער, מותח את האיבר הזקור-חלקית, ומסיר את השערות מלמטה ומרגיש רטט נעים כשהסכין עובר, אח"כ לצדדים, ולמעלה. מיישר קווים, מעגל פינות. זה די קל למען האמת. פחות מדקה ואני מסתכל על איבר חלק וזר משהו. אני שוטף וסוגר את המים. מתנגב ועוטף את עצמי במגבת, ניגש לראי ובאותו הסכין מגלח גם את הפנים!

אני עומד ערום מול הראי בחדר השינה ומסתכל על התוצאה. פתאום רואים יותר. הוא נראה ארוך יותר. די חביב אני חייב לציין. אני תוהה אם צריך לשים אפטר-שייב. משהו בראש מצליח להניא אותי מהמהלך הטפשי הזה.

אני ממשש אותו, כאילו היה חייזר. הוא חלק ונעים למגע.

נעים למגע.

נעים נעים נעים למגע.

למעשה... אני לא יכול להפסיק לגעת בו.

אני שוכב כל היום במיטה וממשש את העור החלק.

שוכב במיטה עם ספר ומעביר אצבעות על קווי הגילוח, זה מרגיש כמו מישהו אחר. כמו לגעת במישהו אחר. כמו שאדם אחר נוגע בי. מוזר. נעים אבל מוזר.

יש שיצאו נגד המהלך הזה. נגד כל תהליך ה "דיסאינפקציה" של הגוף מכל מה שנתפס כחייתי ומלוכלך. סטריליזציה. אולי זה נכון. אולי הכל צריך להיות טבעי יותר. קצת פחות נקי ומטופח, קצת יותר בהמי ומסריח וטבעי... אבל... מצד שני... אני לא יכול להפסיק לגעת בעצמי!

כולי תקווה שיבוא יום וג'ילט יקראו לתער המיועד ספציפית לגילוח איבר המין הזכרי על שמי!

סט שלם של מוצרי טואלטיקת ביצים ע"ש טרף קל.

אולי יקימו מחלקה במפקדה שלהם, ובכניסה יציבו פסל בגודל טבעי המנציח את הרגע שבו חוללתי מהפכה בעצמי, משהו שיציין את גדולת המאורע אבל גם את הקונפליקט הפנימי שהשתולל בי.

והנה טיפ לסיכום - שיעור חשוב לאלו מבינו שמגלחים ולאלו שלא. במידה ומרחתם על בן-גיי (במיוחד האדום, החזק) על שרירים ומפרקים דואבים... חשוב לשטוף ידיים טוב טוב טוב לפני שפונים לאוננות.

שורף החרא הזה!!!