מצלמים לי ריאליטי חדש מול הבית.
ולמרות שבינתיים הם לא עשו שום דבר רע, אני רק מחכה לסיבה לשנוא אותם, כמו כל ריאליטי אחר. מחכה לרגע שבו תהיה לי סיבה אמיתית להתלונן על הרעש או הלכלוך או הזיוף או הרדידות. להתלונן שהם הורסים לי את השכונה. אבל בינתיים הם לא עשו כלום חוץ מלתפוס קצת יותר חנייה מהרגיל, ואפילו התנצלו בנימוס והשאירו טלפון של איש קשר למקרה שהם מפריעים.
מנומסים הנבלות.
"הבלוק" הוא פורמט ריאליטי מאוסטרליה. ארבעה זוגות מקבלים דירות זהות בבניין נטוש לשיפוץ, ומתחרים בינם לבין עצמם, כשהמטרה היא לשפץ את הדירה ולמכור אותה למרבה במחיר (כמובן שהם נאלצים לחיות ביחד בבניין המשתפץ לאורך כל התקופה). מגניב. ריאליטי שיפוצים. מין שילוב בין "רצים לדירה" ו"דודו, מהום סנטר", רק עם קוביות בבטן וישבנים נאים, ובלי "אפשר לעשות הנחה, רק בלי חשבונית, כפרה".
לפני שנמשיך, זה הרגע לגילוי נאות: כשהבנו שעומדים לצלם גירסה מקומית של "הבלוק", עוד הרבה לפני שידענו שזה עומד להתרחש לנו מול העיניים, ניסינו אני וזוגתי להתקבל. שלחנו מייל ולא נעננו. לא חיוב ולא שלילה. נאדה. לא נורא. רק שתדעו. סלחתי. לא כועס. הדבר האחרון שהעם צריך זה לערוך היכרות אינטימית עם חריץ התחת שלי, בפריים טיים.
באוסטרליה, בעונות הראשונות, הבתים המשתפצים היו בשכונות המגניבות של סידני – בונדי ומאנלי. אח"כ עברו גם למלבורן ולאיזורים נוספים ביבשת. כששמעתי שהבלוק מגיע לארץ הנחתי שזה יהיה בתל אביב. אולי בפלורנטין או במקום אחר בדרום העיר. אבל לא, זה הופיע לי כאן בשכונה. ממש באמצע הלב "החם" של תל אביב. רק חמש דקות ברגל מרוטשילד. וזה רק עניין של זמן עד שמתווכי דירות יתחילו להשתמש בזה במודעות. משהו בסגנון – "רק חמש דקות ברגל ממתחם הריאליטי 'הבלוק' ".
המתחם החם לעתיד הזה, שבו עומדים לגור הכוכבים לשעבר לעתיד, עומד ברחוב מזא"ה 76, פינת דרך מנחם בגין. לפי מה שקראתי, חיים אתגר אמור להנחות את כל השואו.
אם אתם חובבי סלבים, ריאליטי או סתם צלמי פפראצי, זה הזמן להתנחל אצלי על הגג (שימו לב, עקב מאורעות העבר, ביקור לא מתואם על הגג עשוי להסתיים בברכיים שבורות), מה גם שבאופן כללי מדובר בסביבה רווית סלבים.
כשעברנו לגור כאן הבניין אכלס משרדי ממשלה. משרד התעשיה והמסחר, והמשרד התל אביבי של המועצה לצרכנות. אבל כבר חודשים על חודשים שהבנין עומד נטוש. לפני תקופה נתקלנו באיזכור לכך שהוא נמכר ויוסב למגורים, ומאז פינטזנו על הקומה העליונה, עם גישה לגג. אבל כלום לא קרה.
לפני כחודש התחילו השיפוצים. הרימו פיגום ותלו שרוול לפינוי פסולת בניין והתחילו לעבוד. עבודת הכנה. מסתבר שיש המון עבודת הכנה בשביל להכין בנין לשיפוצים.
אבל אז, שמנו לב שהרכיבו חלונות בקומה העליונה, ושהפיגומים מכוסים בפנסי תאורת אולפן. אח"כ בנו מין אולפן שם למעלה בקומה העליונה, ועוד איזו קונסטרוקציה על הגג, והנחנו שמדובר ב"הבלוק".
אתמול או שלשום הם הניפו את הקנווס עם הלוגו על הפרונט, שאישר את החשדות וחסם לי את זווית הצפייה.
אני מנחש שבקרוב, כשיתחילו הפרומואים לתוכנית, יספרו שזו הסביבה היוקרתית ביותר בעיר, ואף אחד לא יספר שזה רק עשר דקות ברגל מהתחנה המרכזית. בטח יצלמו בשדרה, אבל לא את הנרקומנית שמקבצת נדבות בצומת של רוטשילד ובלפור, ולא את אלו שישנים על הספסלים. בטח ידברו על כמה שזו סביבה נחשקת, ולא ידברו על זה שגונבים פה מתכות ופורצים לרכבים. ידברו על המסעדות ובתי הקפה, ולא ידברו על אלו שגרו כאן חיים שלמים, אבל כבר לא יכולים להרשות לעצמם להשאר.
ואולי בגלל זה אני כועס עוד לפני שקרה משהו. אני חושב שאני מטפח כעס מראש על הריאליטי הזה בעיקר בגלל שמדובר בשכונת מגורים שקטה ויציבה, ולא "מתחם לוהט". למרות המיקום "הלוהט" מדובר בפינה קטנה ושקטה, שרוב תושביה אינם סלבים לוהטים ומתעשרים חדשים. מקום שאנשים, משפחות, משתקעים בו לעשרות שנים בתוך כל ההמולה של העיר, ולא תחנת רכבת למיליונרים רודפי עדכניות ומתחמים. תחושה מנקרת בי ש"הבלוק" הוא סוג של מסמר ראשון בארון של השכונה.
יש לי תחושה שהריאליטי יקבור את המציאות.
בכל מקרה כבר חודש אני יושב על הפוסט הזה, אבל אין לי מה לומר מלבד אותן מילים ראשונות – מצלמים לי ריאליטי חדש מול הבית ואני רק מחכה לסיבה לשנוא אותם.
רק תנו לי סיבה, שיהיה על מה לכתוב.
מייק מיי דיי, פאנקס.
או שלא.
המשך יבוא, כנראה.
או שלא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טרף קל
