טרף קל

ובין לבין הוקפצתי למילואים של כמה ימים. עכשיו, העובדה שאני עושה את המילואים הקלים ביותר בעולם לא אומרת שאין לי כוונה לקטר עליהם. זה שאני עושה כמה ימים בשנה, לא אומר שאני נהנה מזה.

כלומר, קצת.

כלומר, זה מהנה, מילואים, בערך ל 25 דקות בהתחלה, ועוד כמה דקות פזורות במהלך היום, אבל בגדול זה הרבה מאוד שיעמום ותחושה כללית של בזבוז זמן.

העובדה המטרידה ביותר השנה היא התגלית כי ילידי שנת הגיוס שלי מתגייסים. כן, ילדי 1993, השבה שבה אני התגייסתי, מתגייסים השנה.

וזה לכשעצמו לא היה כל כך מטריד אם הם לא היו נראים לי כמו חבורה של ילדים, שלחלקם יש פוטנציאל וחלקם בורים אטומים.

ובעיקר אני תוהה מה אנשי המילואים שנתקלו בי לפני כ 18 שנים חשבו עלי. 

לא שזה באמת משנה.

סתם תוהה.