יום א', 11:00 יקיצה טבעית. לא סגרתי את התריסים והאור מעיר אותי.
כאב הראש הוא הדבר המובהק ביותר. המחשבה הראשונית היא שאני לא אשתה כל כך הרבה בקרוב... מצד שני... זה היה בדיוק מה שעבר לי בראש אתמול בבוקר.
סיכום הוצאות מיום שישי בבוקר ועד עכשיו... בסביבות 350 ש"ח... אם הייתי שותה פחות אולי הייתי יודע בדיוק.
רכישות שבוצעו בסכום הנ"ל: וויסקי, בירה, קפה, בראוניס, סיגריות, קונדומים.
סיגריות + קונדומים + קפה + בראוניס = בסביבות 100 ש"ח => מסקנה ישירה... כ 250 ש"ח הושקעו בשחמת הכבד.
שעות שינה מצטברות לפרק הזמן שבנידון: לא ברור. לא מספיק.
נשים: שתיים, אחיות (לא דומות). תחילה אחת ואח"כ שתיהן ביחד. האחת בשירותים בפאב ושתיהן ביחד בדירה של אחת מהן.
אלוהים אדירים איך הצלחתי בכלל לנהוג לשם. אסור היה לי לנהוג.
אני לא זוכר בכלל שנהגתי לשם, אבל כשיצאתי הרכב שלי היה למטה. אני מניח שלא היה כאן אקט פילנטרופי טלפתי מצידם של שגריר.
איפה הכל התחיל?
בפולה (בן גוריון פינת בן יהודה למי שלא מכיר).
אחרי ארוחת ערב אצל אחותי אני קובע עם חבר ומתיישבים על הבאר. הוא מנסה נואשות למשוך את תשומת הלב של מישהי בצד השני אבל עם כל לגימה נוספת שהוא לוקח אני הופך להיות יותר ויותר נבוך מההתנהגות שלו. אני משאיר אותו לעניניו.
שתי נשים נכנסות. בתחילה הן עומדות מאחורינו. אח"כ התפנה כסא אחד, ואז עוד אחד... והן התיישבו לידי. אחרי כמה דקות אחת מבקשת סיגריה. נותן. מבקשת אש. נותן. אח"כ אחת הולכת לשירותים וכשהיא חוזרת היא פוגעת לי במרפק עם הכסא.
אני מעיר הערה טפשית, היא מגיבה בתשובה טפשית ומתחילה שיחה.
5 דקות שיחת חולין ואני מנתב את השיחה לסקס ויחסי אדון-שפחה ("את תמיד מרביצה לגברים בפגישה הראשונה?", טפשי אך אפקטיבי). מסתבר שהגברת בענייני משחקי תפקידים ושליטה וכו'. השיחה הופכת להיות יותר מעניינת.
זה נמשך כשעה, עם הפסקות לשיחה עם החברה שלה, שמסתבר שהיא אחותה הגדולה, ולשיחה עם החבר שלי, ולדרבון החבר שלי והאחות שלה להתחיל לדבר.
היא לובשת שמלה שחורה ארוכה ונעלי עקב שחורות, די קולעת לטעם שלי. מצד שני... שמלה שחורה ונעליים שחורות זה די נפוץ... ויותר מזה... מאוד נפוץ בקרב אנשים עם נטיות דומיננטיות / כנועות.
היא מתחילה לתחקר אותי לגבי הנטיות שלי... הרפתקאות מיניות... העדפות... נסיון עם כנועות, נסיון עם מלכות... היא שואלה מה ממש מדליק אותי... אני אומר "מקומות ציבוריים" ומניח לה יד על הירך.
היא לא מזיזה אותה. ממשיכים לדבר ואני מושך את השמלה שלה לאט כלפי מעלה ומשחיל את היד מתחת. נוגע בירך חלקה וחשופה. עור רך ונעים.
"אתה עושה דברים כאלה כל הזמן?" היא שואלת
"את הראשונה שלי" אני עונה והיא צוחקת.
אני מחליק את היד עמוק יותר כלפי מעלה ופנימה אל בין ירכיה. היא יושבת משמאלי. אני עם כתף ימין לכיוון הבאר, כתף שמאל צמודה לכתף ימין שלה, יוצרת אשליה שהאנשים מאחורינו לא רואים מה אני עושה. יד ימין ממשיכה לזחול במעלה הירכיים.
"אין לך מושג מה אתה עושה לי" היא אומרת
"יש לי" אני מגחך, "אם תבקשי יפה... אני אמשיך.
היא לא אומרת כלום ואני מושך את היד החוצה. "תבקשי יפה" אני אומר.
"בבקשה" היא אומרת ומלטפת לי את הירך.
אני מחזיר את היד. זה כל כך קל.
בינתיים החבר והאחות מדברים... אבל עושה רושם שזה לא עושה כלום לאף אחד מהם. האחות מביטה בי כל הזמן מעבר לכתף של החבר. מחייכת, מסיתה מבט, מסתכלת שוב.
היד מגיעה למפגש הירכיים (זה נשמע כמו סטקייה בצפון, אבל כוס זו מילה מגעילה). אני מרגיש את חום הגוף שלה דרך התחתונים.
אני מסתכל לאחות השנייה בעיניים כשהיא מסתכלת אלי שוב, ובאצבע אחת מסיט את רצועת הבד הצרה שבתחתית התחתונים של האחות שאיתי הצידה ונוגע בה. תחילה מלטף בקצה האצבע. מרפרף... אח"כ נוגע קצת יותר, ולבסוף מחדיר בעדינות, עד המפרק הראשון... רק בשביל המשחק. היא לוחצת לי על הירך ומלטפת לי את הזין דרך המכנס.
אני מתנתק באיטיות. "אני הולך לשירותים" אני אומר, ומבלי להביט אחורה קם ועולה למעלה, היא הולכת אחרי. יש אדם אחד בתור. היא עומדת מולי.
השירותים מתפנים ואני נכנס. מהססת, היא צועדת פנימה אחרי. אני נועל את הדלת.
למי שלא היה בפולה, השירותים שם ענקיים, כאילו תוכננו לזוגות מזדיינים, ורק שכחו להרכיב מיטה או כיסא. יש מקום למקם שם ספת יחיד.
אנחנו מתנשקים לראשונה. אני מסובב אותה עם הפנים לראי, אוחזת בכיור. אני מרים לה את השמלה ומתכופף לנשק לה את הירכיים כשאני מפשיל לה את התחתונים.
"מה את רוצה?"
"אני רוצה שתזיין אותי"
"איך את רוצה את זה?"
"מאחורה, כמו שאנחנו עכשיו"
"תפתחי לי את המכסיים"
היא מסתובבת ומכופפת ברכיים. היא פותחת לי את החגורה והכפתורים, מפשילה לי את המכנסיים ומכניסה את היד שלה מתחת לתחתונים, אוחזת בו. היא מורידה גם את התחתונים שלי לקרסוליים ומכניסה אותי לפיה.
"תעמדי" אני אומר אחרי כמה דקות. מישהו דופק על הדלת מבחוץ ומנסה לסובב את הידית.
היא נעמדת, נגיעה בכתף היא מסתובבת ורוכנת קדימה.
אני מלביש קונדום וחודר אליה.
רבע שעה ואנחנו שוב למטה. על הבאר. הייתי שוכב איתה פה מול כולם אם לא היו עוצרים אותי על זה. האחות מסתכלת עלי ועליה. החבר אומר שהוא לא מרגיש טוב ומסתלק. היא והאחות מדברות בינהן, מצחקקות, מסתכלות עלי.
"אנחנו הולכות הביתה" אומרת האחות... "רוצה לבוא".
אני מחייך ומשלם את החשבון.
בנקודה הזו כבר אסור היה לי לנהוג.
אני נוסע אחריהן אליהן הביתה, לגבעתיים, דירה נחמדה. לילה נחמד. שתיהן כל כך קינקיות.
ב 7:30 בבוקר אני נכנס לאוטו ונוסע הביתה. שותה בקבוק מיים, מתקלח והולך לישון.
יום שבת 10:30, הטלפון מעיר אותי, חבר מהצבא שואל אם אני רוצה לבוא איתו להפליג על יאכטה. אני קם, מתקלח שוב ויוצא. ההפלגה מנקה לי את הראש. אחרי היציאה מהמרינה הדממנו מנוע ופרשנו מפרשים, עמדתי על ההגה כמעט שעתיים ולא שמתי לב איך הזמן טס. כל כך שקט ונקי בחוץ שאפילו להדליק סיגריה לא בא לי.
19:30, אחרי הפלגה ארוכה וכוס קפה במרינה אני חוזר הביתה.
התוכנית: אוכל, טלוויזיה ולישון.
כנראה שנרדמתי מול הטלוויזיה. ב 22:00 הטלפון מעיר אותי.
האחות הגדולה מלפנות בוקר. "קיווינו שתתקשר" היא אומרת. "עוד מוקדם" אני משקר "וחוץ מזה, אני רואה שהסתדרתן לבד". "רוצה לבוא?" היא שואלת. "אני צריך קפה. תפגשו אותי עוד שעה בארקפה בהרצליה... ותתלבשו כמו זונות". "כן אדוני" היא מגכחת, ואני יודע שהן יעשו את זה.
אחרי הקפה שתינו עוד איזה משהו, ועוד איזה משהו,טוב לי להיות בחוץ, לראות אנשים,... וכשהראש מסתובב אנחנו שוב בדרך אליהן. וכל הסיפור המלוכלך הולך ומתלכלך עוד יותר.
אני לא זוכר מתי יצאתי ומתי הגעתי הביתה, אני חושב שהשמיים כבר התחילו להתבהר.
אני מתקלח, שותה מיים והולך לישון.
כאמור, ב 11:00 השמש מעירה אותי עם כאב ראש נוראי.
תוכניות להיום:
לישון... אבל היום רק התחיל.
איך היה סוף השבוע שלכם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טרף קל