טרף קל

היה ברור שמישהו יגיד משהו בנושא הזה מתישהו,

אז ככה.

אפשר לומר הרבה כתגובה לפוסט של אריאלה  ולכתבה בוואלה, אבל כל מה שצריך זה לומר בדיוק את מה שהנעליים אומרות, מבלי לפצות את פיהן החביב:

על הזין שלי כולם, זה נוח!

(ולהזכירכם, אני חולק את חיי עם מעצבת אופנה)

ולסיכום, רגלי טרף על שולחנו בעבודה, בקרוקס אדומות:

עכשיו כשנגמרה המלחמה (ושבתי מחופשתי בנכר, תודה) אני סקרן לדעת מה חשב לעצמו הברוקר של הרמטכ"ל, עם קבלת השיחה המדוברת:

הטלפון מצלצל רינג-רינג.

"הלו", אומר הבורקר

"ברוקר, מדבר רא"ל ד', תמכור הכל. עכשיו. רות-סוף." אומר הרא"ל, כשברקע נשמע ירי תותחים ומוזיקה של ואגנר.

רא"ל ד' מסמן V בצ'ק-ליסט, מושך את הסטיק, ונוסק אל הרקיע הכחול.

הטלפון מתנתק ניתק-ניתק.

יושב לו הברוקר ליד השולחן, עם השפורפרת דבוקה לאוזן, ומבין שסוף העולם מתקרב!

לא תמכור את X תקנה Y. לא, "אני חושב לעשות כמה שינויים בתיק, בשביל היציבות והפנסיה, אתה יודע". לא "יש לי מידע פנימי על נפילה מתקרבת".

לא.

רמטכ"ל.

נזיל.

עכשיו.

הכל.

ומה עושה הברוקר שמבין שסוף העולם בפתח?

מתקשר לאשתו/בעלו, כנראה, ואומר "שרגא(ית), רוצי לסופר ותקני מים וקופסאות שימורים, סוף העולם הגיע". כל זה, לא לפני שהוא קופץ לבוס שלו ואומר, "הרמטכ"ל ניקה כרגע את תיק המניות שלו, סוף העולם מתקרב".

וכך מתחיל גל הדף של ברוקרים, שקופצים מחלונות לתוך הג'יפים שלהם, בדרך לסופר, לקנות ג'ל לשיער לתקופות האפלות שבדרך, ולמכור מניות, עכשיו והכל.

וע"מ להסיח את דעת הקהל מגל ההדף של הברוקרים ולהצדיק את נפילת הבורסה הקטנה שיצר, שולח רא"ל ד. את כוחותיו עמוק לתוך לבנון, באמתלה של מלחמה. ככה זה קרה. נשבע לכם.

קשה שלא לכתוב משהו על זה, כי קשה לעבור חצי שעה בלי לדבר על זה. אומרים פה ושם שאין בזה משהו לא חוקי, אבל אני נשבע לכם שיש לזה קצת ריח מסריח.

-

שאלה לעיתונות: כמה זמן ישבתם על הידיעה, והאם, מתוך סולידריות, חיכיתם לסוף המלחמה?

-

שאלה לבנק לאומי: האם לא הייתם מחוייבים לספק את המידע הזה לכל לקוחותיכם, לפני שנפלה קצת הבורסה. כלומר, בהנחה שאפשר להסיק מכך שרמטכ"ל שמחסל את תיק המניות שלו, מרמז על צניחה עתידית בבורסה, האם הבנק לא מחוייב לספר לשאר לקוחותיו שזה עומד לקרות?

מה, אין לנו מערכת יחסים? אני צריך לשמוע על זה מהעיתון? ועוד מעריב?

בשביל מה אני משלם לכם?

-

ועוד משהו, עכשיו כשנגמרה המלחמה, אפשר לשאול את דוברת צה"ל, תא"ל מירי רגב, מי נתן לה אישור להסתובב באמצעי התקשורת עם שיער פזור, מעבר לגובה הכתפיים, בניגוד לפקודות מטכ"ל?

מה השלב הבא?

יופיע אלוף פיקוד צפון בלי גומיות בנעליים?

ראש אג"ם יופיע עם זיפים וחולצה בחוץ?

מפקד חיל האוויר יוציא ב'ים ויבקש לשבת בשמירות, ולהסתובב עם נעלי ספורט?

-

תם הטקס. הקהל מתבקש לצאת מהמקלטים.

בעת אזעקת אמת, ישמעו צפירות עולות ויורדות, ובומים.

בום!