את השרביט קיבלתי מצופה מהצד

שרביט הפעם הראשונה, בשביל לכתוב על הפעם הראשונה שעשינו משהו

אז אני אלך כמה שנים אחורה

זה היה בחופש הגדול בין כיתה ט ל-י

לאחי ואחותי הייתה קייצת (פעילות שעושים כמה פעמים בשבוע כמו קייטנה רק במושב) והייתה פעילות שאחי נרשם אליה ולא רצה ללכת, אז אמא שלי נדבה אותי (כי חבל על הכסף ואולי זה יהיה לי מעניין)

מיותר לציין שלא היו שם ממש חבר'ה בגילי, כי מי הולך לדברים האלה של הילדים

אבל הפעילות המדוברת הייתה פעילות אתגרית

למדנו כל מיני דברים בסיסיים וגם קפצנו ממבנה בגובה של 3 מטרים לתוך יריעה שכולנו החזקנו

המדריך שם, סיפר לי שבחודש אוגוסט הוא מקיים קורס משלחים צעירים, זה קורס של 4 ימים ומלמדים ועושים בו סנייפליג ויהיו שם מלא חבר'ה צעירים וזה אמור להיות משהו שיהיה לי כייף לעשות

להפתעתי ההורים שלי דיי התלהבו מהרעיון שאני אעשה משהו אחרי חופש גדול שלם שבו הייתי בבית ולא עשיתי שומדבר מיוחד

וכך יצא שנרשמתי לקורס

לקורס הזה הגיעו אנשים מכל רחבי הארץ, תיכוניסטים בעיקר, אנשים שאוהבים לטייל, רובם ישנו בשטח תחת כיפת השמיים

אני החלטתי לנסוע כל יום הבייתה ולישון בבית, בעיקר בגלל שהגעתי לשם לבד ורוב האנשים באו לשם עם חברים

ביומיים הראשונים היינו במגדל המים ולמדנו את הדברים הבסיסיים

קשרים, איך עושים רתמה מחבל, איך מאבטחים, איך גולשים סנייפלינג, ואיך עושים אומגה, איך עוצרים באמצע הגלישה אם צריך, איך עושים חילוץ ואיך מטפסים על החבל למעלה חזרה אם נגיד צריך בשתי דרכים שונות.

זו הייתה הפעם הראשונה שעשיתי סנייפלינג

אני לא חושבת שהיה לי פחד גבהים כי אף פעם לא קיבלתי סחרחורת מגבהים, אם כי בטוח פחדתי מלפול למטה

אבל בעיקר היה לי מאוד קשה לסמוך על אנשים אחרים

ואם אתם לא סומכים על מי שמאבטח את הירידה שלכם למטה, בפעמים הראשונות זה מלחיץ וגם, סביר להניח שלא תחזיקו את החבל כמו שצריך וסתם תעמיסו על היד שאיתה אתם גולשים (או תשרפו את היד השניה כי תחזיקו את החבל גם ביד ה"פנויה" שלכם).

הקטע המצחיק שהיו שם מעט מאוד מדריכים מוסמכים, ורוב המדריכים שם היו כן, תיכוניסטים בדיוק כמונו

היה את הבעלים של החברה שהוא מדריך ותיק ועוד שניים שהיו בוגרים (25-28) כזה

וככה צלחנו את הקורס.

התחושה של לעמוד מול מצוק בגובה של לפחות 30 מטרים, להסתכל למטה, להרגיש את החבל מושך להסתכל על הנוף המדהים ולהתחיל לרדת למטה

פשוט מדהים, האנדרנלין שזורם בגוף ההרגשה פשוט כייפית! אחת ההרגשות הכי כייפיות שיש בעולם

בקורס הזה הכרתי את שלומי

שלומי מבוגר ממני בשנה ואח של אחד המדריכים

לא יודעת איך היה ביננו קליק והיינו צמד חמד כל הקורס דיברנו על כל מה ששני בני עשרה יכולים לדבר

וביום השלישי אחר הצהריים כשנסענו למדבר יהודה, ישבנו יחד והסכלנו שעות אחד לשניה בעיניים (העיניים הירוקות הכי יפות שיצא לי להסתכל בהן)

האוטובוס הוריד את כולנו בתחתית המסלול של נחל רחף, ישנו תחת כיפת השמיים (חבל היה לבנות אוהל גם ככה לא היה מי יודע זמן לישון)

הכנו ארוחת ערב וכשכולם ישבו למדורה כרגיל שלומי ואני ישבנו קצת רחוק מכולם כמו חברים טובים שמכירים שנים ויש להם את השיחות שהן רק שלהם

כרגיל דיברנו רק שהפעם שכבנו על הגב על אדמת המדבר והסתכלנו בכוכבים

והוא שר לי את השיר הקיץ האחרון

וכשהתיישבנו כדי ללכת לשבת עם כולם הוא התקרב ונישק אותי

זו הייתה הפעם הראשונה שהתנשקתי, וזה היה מוזר

כי היו הפרפרים האלה בבטן ואת ה"מה לכל הרוחות אני אמורה לעשות עם הלשון?"

ואני חושבת שחצי שעה לפחות היינו דבוקים ככה עד שקמנו ללכת כדי לשבת עם כולם

ביום אחר כך טיילנו יחד

אמרנו שנשמור על קשר

והיו לנו באמת כמה שיחות טלפון

אבל בסוף זה לא לא התפתח לשום מקום מכל מיני סיבות

מאידך את אחת האהבות הגדולות שלי גיליתי באותם ימים

3 שנים הדרכתי סנייפלינג טיפוס וחילוץ בישראל

טיילתי בארץ, הכרתי אנשים שהם מלח הארץ

וזו הייתה תקופה קסומה

האמת שרוב שנות התיכון היה סיכוי יותר גדול למצוא אותי בטיול סנייפלינג כלשהו מאשר בבית הספר

(וזה לא שלא למדתי, אבל עדיין, הדרכתי פעמיים בשבוע + טיול כל שבת שניה)

והאמת שמאז שהתגייסתי לצבא לא יצא לי לחזור לזה

היום האנשים שאני מכירה הם ב-mode כל כך שונה

ובעצם גם אם אני חושבת על זה, מי לכל הרוחות יצא לטיול לישון באוהל או תחת כיפת השמיים בלי להתקלח וכו'?

(ביננו, בשניה הייתי עוזבת הכל וחוזרת לעשות את זה. זו באמת הייתה אחת התקופות הטובות בחיים שלי וגם משהו שאני אוהבת לעשות)

אז מה היה לנו פה? 2 פעמים ראשונות במחיר 1

ואת השרביט אני מעבירה ל: רותי קוטלר, האזרחית קיין, Key Man, ו-גם אמא