על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

אני הדייר הקטן של החיים שלי

מנהל חיים גדולים בתוך גוף קטן

אני שוכר אותו לעת-עתה

אני שוכר את השגרה

שוכר את הקפה בבוקר

את האוטובוס לעבודה

שוכר את כל הנפשות התועות האלה

שחולפות מולי ברחוב

אבל בזמן האחרון התגלתה בעיה

צינורות החיים שלי צרים מלהכיל

את כל הרגש הגועש הזה

את כל מה שנגזר עליי לחוות

בגוף הקטן והמשונה הזה

כמה הייתי רוצה

להרים טלפון לבעל הבית

של החיים שלי

לשאול אותו מה עושים

עם כל הבעיות האלה בתשתית

אבל הוא לא עונה

הוא אף-פעם לא ענה

וגם אם יענה

כשתתנתק השיחה

נישאר רק אני, הטפטופים והנזילות,

לבד