על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

אל תשרפו אותי

יש לי עוד חיים לחיות

יש עוד בוקר, וצנים עם חמאה, ושקית חלב שנגמרה ואף-אחד לא הוציא מהמקרר

והכל יכול להיות פשוט כל-כך

הכל יכול להיות נינוח

אנשים יכולים לשבת במרפסת ולדבר על עצמם, ולדבר זה על זה, ולצחוק, ולהקשיב

והשמש יכולה לשחות בשמיים

ולא למהר

ויהיו חיים, והמולה, ושמחה גדולה, ואי-סדר ולכלוך, וצעקות של ילדים שמתערבבות זו בזו

והשקיעה תצבע את השמיים

והחושך ישכיב את העולם לישון

ותהיה מיטה, ושמיכה, ומחשבה אחרונה על סף ההירדמות, ושקט גדול וחלומות גדולים,

והזמן לא יעצור אפילו לרגע

וכל הדברים ייפלו למקומם

וכל הקצוות ייקשרו

והכל יסתדר.

אלא שאתם שורפים אותי

שורפים אותי

ומותחים אותי

והופכים אותי לחיה

ואני נשרף

נשרף מבפנים

בלהבה שאין לה סוף

באש שלא יכולה לכלות דבר.