על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

הנופים שבהם גדלתי

לא היו כנרת ולא הרי גולן

אלא מגדל בלב עיר

מחלף ענק בדרך לבית סבא

ומכונית משקיפה על בית הספר

של הילדים שאהבתי יותר מכל

סלחי לי ההיסטוריה

סלח לי העתיד

שאין לי ימים ארוכים ויוקדים

של קציר

כל שאני יכול לשיר לך

ארצי

הוא על האוטובוס בדרך לקומונה

על שיחה עמוסת רגשות בסלון

ועל קול זרימת המים כששוטפים את הכלים

בסוף היום