על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

אז עכשיו ברחת ליער

סוף החיים כפי שהכרת אותם עד כה

מחר יום חדש

חיים חדשים

והפחד שוטף את העצמות כמו קרח זורם

ותחושת ההחמצה מחלחלת בכל הבטן

מפשטת לכל פינה ריקה

אתה חולם על מחר

והחלום לא מצליח להיות יותר מכתם שהולך ומכסה

את כל מי שרצית לראות עוד פעם אחת לפחות

את כל החיים כפי שהכרת אותם עד כה

אולי בעוד שנה או שנתיים תחזור לכאן

עד אז נותר לך רק הפחד

וכתם שמתגדל סביבך

קרח זורם שמכסה את כל היבשה