על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

שוב את מתגנבת לי מתחת לשמיכה

מציירת בי משוגע

כמה שמש, כמה שקר את מפיצה

וכמה את יפה

אז אני קם בבהלה וניגש אל העט

את נשברת לכדי מילים

מקיא אותך, הופך אותך לשיר מתנגן

ובכל-זאת את בתוכי

עד מתי עוד תהיי בי

אישה ארורה

את קללה וברכה

את הכל

את שתלת בי חיים

ונטעת משאלה

שאוכל לוותר על הכל

אז מה נעצב בי, חיים או אישה

ולמה הלילה ארוך?

וכנרת ניבטת אליי במראה -

ההיית או חלמתי חלום?

פלשתינה נלחמת בכל השדים

בינתיים הם מנצחים

יד מושטת, שחוטה, מבקשת אותי

ואני במקומות אחרים

וחלמתי עולם

בלי גברים ופנים

וחלמתי אותי

מול הים

ואם את לא תהיי

לא יהיה בי דבר

והנה, גם אני מיותר