על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

ולרגע נכתבת לי כיזכרון,

אף על פי שלא היכרתי אותך מעולם.

אבל לרגע תוייקת

עם שם ופנים,

וממש יכולתי להרגיש אותך

יושב עם הקבוצה

והופך לאחד מאיתנו,

חי את הטבע והוא חי אותך.

ולרגע נברא מעדר ושפם,

ונשק ונגמ"ש ושריקות כדורים.

ולרגע היית כל זה,

חלל אלמוני עם זהות וסיפור.

ולרגע חיית בי ואהבתי אותך

ואת הקורבן

ואת החיים כולם.

-

הלכתי לבדי -

בבדידותי האמונה

שיש עתיד גדול

שיש לי עוד סיבה

לחיות, לנשום, ללחום, ליפול,

להתעטף באדמה

שיצמח ממנה עץ

האמת העירומה