על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

זה שוב אותו רגע מפעם

בקו דו-ספרתי מתחנה ישנה

עם חיוך עצוב של פרסומת זולה

מותק, אם תלכי, אני לא ארצה לחיות יותר

אני זוכר את הנסיעה אל הצפון

ואיך ישנת ואיך צחקנו כל הדרך

וכמה קל לאהוב אותך

ובשבילי זה הכל

ובשבילך זה קוקאין

רק רגע

רק קוקאין

זה שוב אותו רגע מפעם

בשמלה אדומה בתחנה מרכזית

בצד החשמלי יותר של העיר

מותק, אם תלכי, אני נשבע שלא אחיה יותר

אני זוכר את הלילה בכנרת

איך התפשטת ואיך ירדת לי באוהל

וכמה קל לאהוב אותך

ובשבילי זה הכל

ובשבילך זה רק קוקאין

רק רגע

רק קוקאין

איך חפצים התעופפו כמו בסרט

וכמה קל לאהוב אותך

ובשבילי זה הכל

ובשבילך זה רק קוקאין

בא והולך

הולך ונגמר

רק קוקאין