על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

כמה חורף

כמה גשם מלטף את הגגות

וכמה געגוע דוקר את הריאות

כמו סיגריה בפינת רחוב

כמה חורף

כמה רוח מצליף על הפנים

וכמה זה מזכיר את הנשיקות שלך

מתרסקות לי על הצוואר

ופתאום מרגיש מוזר

להיות פה ולחשוב עליך

ולקרוא חדשות ולשמוע על עולם

שמתקיים בלי לעצור לרגע

והאורות של שכם חותכים בי פצעים

נשברים בטיפות, מרצדים על הקיר

ובמעצר האחרון שוב חשבתי עליך

חשבתי עליך וצעקתי על זקן ערבי