תראה, אני לא רוצה להתיימר להבין משהו בחיים שלך, ואני בטוח שאתה בן-אדם מאוד מורכב. אבל אי-אפשר שכל שטות תיראה לך כמו הבדל בין חיים למוות.
אבל גם אתה כזה.
הייתי.
אתה עדיין.
אבל פחות.
מה שאתה מבקש ממני, בעצם, זה לקחת את כל היומיום שלי, האהבות והמחשבות הכי גדולות שלי, את כל החיים שלי, ולהתייחס אליהם כאילו הם לא עניין גדול?
לא, אני פשוט מבקש שתבין שהחיים שלך זה לא רק אהבות ומחשבות, זה גם...
כיבוש וגזענות וקפיטליזם שמשחיר לי את הנפש. שמעתי את זה כבר.
לא, זה גם... לא יודע... אמונה.
עוד פעם אתה עם האמונה שלך.
זה באמת חשוב לי.
תשמע, אני לא מזלזל ולא כלום, אבל לפחות אל תשקר לעצמך. לא כל החיים שלך זה אמונות וערכים ובן-גוריון ורבין. אתה הרי יודע, כמוני, במה הכל מסתכם.
במה?
אתה מתבייש להגיד?
אתה מדבר על מין?
ואל תקפוץ לי עכשיו עם 'אני לא כזה', ו'אצלנו זה לא ככה'. אל תהפוך את העלאק ערכים שלך לחומה. זה שאתה אידיאליסט לא אומר שאתה לא יודע מה זאת חרמנות.
אני שונא את המילה הזאת.
ובכל-זאת, אתה מתכיר אתה יותר טוב מכולנו.
אוקיי, זה טבעי.
תודה.
אבל יש עוד דברים שהם טבעיים! כמו להיות טוב ולאהוב ו...
החיים זה לא רק אהבות, זוכר?
זו לא אותה אהבה.
מה זאת-אומרת?
כשאתה אומר אהבה אתה מדמיין מסיבה, נשיקות, זיונים... כרוניקה כזו. אני מדבר על אהבה לכל. על תשוקה לכל מה שקיים, על אהבת האנושות והאנושיות והקשר שאין לו תכלית...
אין אהבה כזו.
יש. אני הרגשתי אותה.
כל מה שהרגשת זו קנאה ואובססיה.
זה לא קשור לזה.
זה ועוד-איך קשור לזה. אז אצלי כרוניקה של אהבה זה נשיקות וזיונים, ואצלך זה קנאה ושגעונות. אז מה?
אני ידעתי להרגיש יותר מזה. אני עדיין יודע.
כל המרדף שלך אחרי מה שנכון הופך הכל ללא נכון. תראה איך אתה מפחד מהעתיד שלך! אתה כל-כך מפחד לטעות, שכל צעד שלך הוא רק חרטה על הצעד הקודם. פעם לא היית כזה.
פעם לא היכרת אותי. תבין, מה שאתה ראית היה... כמו קליפה. היום כבר אין לי קליפה. בגלל זה גם אין לי מרחק מהעולם. אז כן, אני נראה לך פחות משוחרר, פחות טבעי... אבל זה רק כי אין לי מה שיגן עליי. תנסה להבין - אף-פעם לא הייתי כל-כך עצמי.
והנה, בשנייה אחת גם אתה שכחת מהאמונות והערכים, וסיכמת את עצמך בדרמה הגדולה של החיים הקטנים שלך.
נכון, רק שעכשיו הדרמה כבר לא כל-כך גדולה, וגם החים כבר לא כאלה קטנים.
-
רק טיפשים כותבים שירים
רק טיפשים שאין להם רעיו גדול מספיק
לאיזה רומן סוחף שימכור מליונים
רק טיפשים שחושבים שהם מרגישים משהו
הייתי מעדיף לכתוב מחזה
עלה לי אפילו איזה רעיון מעורפל
על בניין דירות ואישה אלמנה
וזוג עשיר ועניים בחצר
וזונות ונקנקיות
ובית מלא בעוגות
שהכינה אחת שמחכה לאהוב המת
אח, איזה רעיון עלוב היית!
לרגע כיכבת על במות בכל רחבי העיר
והנה גם אתה נקבר בסוף בשיר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
