על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

ומי כמוך יודע

ילד פרוע

שיש דברים שלא יכתבו לעולם

כמו סצינה מסרט ישן שראית

שהלך ודהה וכמעט נעלם

ומי עוד ידע

חוץ ממך וממני

איך הרגשת בדיוק באותה השנייה

כשהכל התחבר

כמו חומר ורוח

לרגש בלי שם

לתחושה מוזרה

ומי כמוך יודע

ילד פרוע

שיש דברים שלא יכתבו לעולם

כמו הלילה ההוא בגינה המפורקת

כשאני ואתה על אותו הספסל

ומי עוד ידע

חוץ ממך והעראק

איך הכל הסתחרר ואיבד אחיזה

כשהכל התפרק

כמו ארץ ברוח

כמו בית נטוש

אדמה עזובה

ומי כמוך יודע

ילד פרוע

שיש דברים שלא יכתבו לעולם

כמו מה שנחנק לי עכשיו בגרון

אותה הרגשה שאין לה מוצא

ומי עוד ידע

חוץ ממי שיודע

שיש עוד דברים שרציתי לומר

לחרוז את הכל

לאיזה ספר שכוח

למשהו כתוב

לשיר אהבה