על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

והנה נותרנו רק שנינו

זוג פחדנים במיטה עצובה

ולא האמנתי שיגיע הלילה

שבו אבין שאולי זה כבר לא נורא

לברוח מאמת אל פינה חשופה

שבה הכל עירום מדי בשביל להיות חלום

אבל כואב מדי בשביל לטעת שורשים באדמה

מעין תקווה טיפשית מפלסטיק

שנהיה פה גם מחר

והנה השמש עולה במזרח

ועם האור מתפתלת גם תחושת החמצה

וכל מה שנשאר זה לאחוז בך חזק יותר

עד שהבוקר יתגלגל וניקבר שוב בשגרה