על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

במקום שאליו אני הולך

הלכו רבים כבר לפניי

השאירו בור, השאירו סלע

קיר שמות דומם וחי

אני רואה את צעדיי

אני רואה את צעדיי

בהם טבוע דם אחיי

במקום שאליו אני הולך

היו נשים, היו גברים

קולם הולך ונעלם

ונותרתי רק אני

אני חובש את הקסדה

ומתקדם ברעדה

בשני טורים אל גורלי

היה לי חבר

היה לי אח

הושיט לי יד כשצרח

היה לי חבר

היה לי אח

נותרה רק אבן לרגליי

והוא הולך לי ונשכח

במקום שאליו אני הולך

הולך איתי המון העם

אוחזים ביד אחת בדגל

ובשנייה איבר מינם

השביל מואר, מוצף בדם
אני עומד מולו דומם

ואין כבר דרך חזרה