על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

הו חברון

לעת יורד בך הלילה

אני שוב נפחד ומתבודד

וקצת נרעד ומסתודד

עם כל מי שדיבר עלייך בחייו

הו חברון

לעת שקט בין כתלייך

אני נמהר ומסתתר

ומתגלה לכל עובר

המים בחלון זורמים, סמיכים כמו יין

אני נכנס אל האמבטיה

מחפש בה את הדת

ידעתי שאני לבד

כשהתנ"ך שלי נפל

רציתי לבקש סליחה

אך לא ידעתי מי חטא

אולי אני או אלוהים

תבין, אולי זה גם אתה?

הו חברון

לעת נשטף בך השחר

אני יוצא אל העמדה

חמוש קסדה ומסיכה

אני לא הטוב ולא הרע, אז אל תביט בי

הו חברון

לעת נזרקת בנו אבן

שוב את מתגלה

כל-כך שפלה ואצילה

אני רוצה אותך איתי,

אני רוצה את העולם!

אני נכנס אל האמבטיה

מחפש בה את הדת

ידעתי שצריך לשטוף

את כל הגשם והבוץ

מתוך חורי ניקוז קטנים

שמסתירים את השבילים שלך

חברון, אהובתי

אני רוצה אותך איתי

ומי האיש אשר שירת העשבים בליל שבת

תחשוף אותו מתחת לפחדים

מי סר מרע, מי רע בכלל, נשארנו רק אני ואת

חברון, תפשיטי לי את הבגדים

היום קמתי לפני מחלק העיתונים

ובכל-זאת

ידעתי מה קורה בעולם יותר מכל האנשים

כי היה לי עם מי לקום

והיה לי בשביל מה לקום

וטיפסתי על הר גבוה

וראיתי שמש ורוח

ואינסוף טבע

ושאף איש עם עיתון לא יגיד לי

שאני לא יודע מה קרה היום

הרי אני הייתי היום

הרי אני היום חייתי