על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

הפעם רציתי

לדבר קצת עליכם

על כמה יפים אתם

וכמה רועשים ושמחים

ובאיזה חום אתם ממלאים אותי

שאין לי מילים עבורו

זוכרים ימים

שישבנו וצחקנו

כאילו אין סוף לאושר?

לרגעים קצרים של זיכרון

אין אמת גדולה מזו

רק התדר שלנו ברדיו

מציף אותי בכל מה שהיה לנו

חוצב אותי באבנים שחצבנו בהן

שחצבו בנו

אולי אנחנו סמל, אולי עוד פרק מוצלח בסיפור,

אבל יותר מהכל אנחנו החיים שלנו

אנחנו כל מה שיש לנו

אנחנו בני-אדם

בצורתם היפה ביותר

הייתי רוצה לכתוב יומן

לזכור כל פרט מכל יום

כל שם ופנים ומחשבה

לזכור שהיו כאן חיים

אבל לעת לילה שוקע הכל

נשארים רק תחושות וצלילים וספק

נשאר רק זיכרון מעורטל-מעורפל

קור וגעגוע שהופכים לשיר ואהבה וספק