על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש

חם היום

חם וצלול כמו מים רותחים

אבל דרך המשקפיים שלי

הכל נראה מזוהם

אולי זה בגלל

שהם עלו מאה שקל

ולא בצדק

ואולי סתם כי אני מתגעגע

אליך, אליכם

מאוד

ואולי סתם כי אף-פעם

לא היית, לא הייתם

באמת שלי.

אני יודע

היה לך חלום

אבל עכשיו הוא באמבטיה

מתנקז עם כל הלכלוך

שנדבק לך לגוף

כאן

איפה שאתה רואה את עצמך

היה פעם חיוך רחב

מתרחב

אומרים

שמבחוץ דבר לא השתנה

אבל כשהלכת לישון

לא הצלחת להרגיש דבר

רמקולים אלימים שרים

כמה טוב בקיבוץ

בעוד שהקיבוץ שלך מתמוטט עליך

מעלה אבק

ההיסטוריה קוראת לך אליה

אבל אתה יודע

שהזמן תמיד הולך קדימה

הספרים מלאים במילים ותמונות

ואתה ריק

דווקא אתה

נשארת לבד

אז עכשיו ברחת ליער

סוף החיים כפי שהכרת אותם עד כה

מחר יום חדש

חיים חדשים

והפחד שוטף את העצמות כמו קרח זורם

ותחושת ההחמצה מחלחלת בכל הבטן

מפשטת לכל פינה ריקה

אתה חולם על מחר

והחלום לא מצליח להיות יותר מכתם שהולך ומכסה

את כל מי שרצית לראות עוד פעם אחת לפחות

את כל החיים כפי שהכרת אותם עד כה

אולי בעוד שנה או שנתיים תחזור לכאן

עד אז נותר לך רק הפחד

וכתם שמתגדל סביבך

קרח זורם שמכסה את כל היבשה