[הוא יושב בשירותים, מחרבן, קורא עיתון. היא נכנסת לתא לידו, מחרבנת גם היא. לפתע מבחינה שאין לה נייר.]
היא: סליחה? יש לךְ נייר במקרה?
הוא: כן, רק שנייה...
היא: אוי! אלה שירותי הגברים?!
הוא: כן...
היא: אוי, אני כל-כך מצטערת!
הוא: זה בסדר, זה בסדר...
היא: וואי, פשוט ממש הייתי צריכה ו... [נאד אדיר קוטע את דיבורה] סליחה...
הוא: זה קורה לכולם.
היא: אז אפשר נייר?
הוא: אה, בטח...
[הוא מגלגל לה נייר סביב כף-היד, ומעביר לה מתחת לדלת. היא לוקחת אותו.]
הוא: [לעצמו, בהתרגשות] אין טבעת...
היא: סליחה, מה?
הוא: אמרתי, אה... אמרתי ששורף לי פי הטבעת.
היא: אה...
[שתיקה]
הוא: אז...
היא: מה?
הוא: מה?
היא: אני לא שומעת אותך כל-כך טוב, האקוסטיקה פה...
הוא: כן, לא, רק רציתי לשאול... אם... אה... את באה לפה הרבה?
היא: אמ... אני משתדלת שלא...
הוא: כן, מן-הסתם...
היא: לא, שלא תבין לא נכון, לא שיש לי משהו נגד גברים, אבל אתה יודע, בשירותים...
הוא: כן.
היא: אתה... [נאד אדיר קוטע את דיבורה] אוי, אני כל-כך מצטערת...
הוא: נשמע כאילו את במצב קשה, הא?
היא: [מתחילה לנגב] כן, אני פשוט אכלתי בצהריים תבשיל צ'ילי ושעועית, ואתה יודע, דבר הוביל לדבר... והנה אנחנו כאן!
הוא: כן, כן... אז מה רצית לשאול?
היא: אתה, כאילו... פנוי?
הוא: מה, את מתכוונת... מינית?
היא: הייתי משתמשת במונח זוגית, אבל... כן, אתה יודע... לא כל יום פוגשים מישהו כל-כך מנומס.
הוא: אה, אני מאוד פנוי! זאת-אומרת, מאוד, את יודעת, פנוי... פנויצ'יק.
היא: אה, נחמד...
הוא: כן, זה נחמד מאוד.
[שתיקה]
הוא: גם את במקרה... פנויהצ'יק?
היא: כן! גם אני...
הוא: וואו, איזה צירוף מקרים!
היא: כן... אני במקרה פנויהצ'יק ממש עכשיו!
הוא: עכשיו עכשיו?
היא: כן! זאת-אומרת, לא ברגע זה ממש, אבל כשנצא מפה.
הוא: גם אני לגמרי במקרה פנוי ממש עכשיו! כלומר, כשנצא!
היא: [מסיימת לנגב] מצוין, אני סיימתי, אני מחכה לך ממש פה, מחוץ לתא.
הוא: תשמעי, אני חייב להתוודות בפנייך ש... [קול הורדת המים שלה קוטע את דיבורו] ... ובפריז נוכל לשכור איזו דירה קטנה ו... [היא מבחינה בשאריות בתוך האסלה ומורידה שוב את המים, ששוב קוטעים את דיבורו] ... ליידי בחלקת הקבר!
היא: [יוצאת מחוץ לתא] מצוין. אז אני פה, מחכה.
הוא: אני כבר יוצא!
[הוא מתחיל לנגב במרץ. נכנס אחר, משתין במשתנה. מבחין בהיא]
אחר: אני חייב לומר לך, שלא כל יום פוגשים אישה יפה כמוך בשירותי הגברים.
הוא: היי! מי זה?! [מזרז את הניגוב]
היא: תודה רבה לך.
אחר: אפשר להציע לך ארוחה יקרה על חשבוני ואחריה לילה סוער... גם כן על חשבוני.
היא: אדוני! אתה גורם לי להסמיק!
הוא: מה?! מה זה 'אדוני'?! מה זה 'להסמיק'?! [מתחיל לנגב בפראות]
אחר: שנצא?
הוא: לא, היא עסוקה! יש לה תוכניות! יש לה תוכניות איתי! גם לי מגיע לילה סוער על חשבוני! [מנגב בטירוף]
היא: אחריך.
[יוצאים]
הוא: מה אחריך?! למה לא אחריי?! ומה עם כל החלומות על פריז, וכל ההבטחות וכל החלומות הגדולים?! את כל אלה את מוכנה פשוט לשטוף באסלה כמו דג זהב רקוב?!
[יוצא מהתא]
לא להאמין. הלכה עם האחר. טפו על הנשים, טפו על העולם, אני חוזר לנגב את התחת כמו בן-אדם.
[מסך]