אני מפחדת ממחר... כשאני אחזור לבצפר.
טוב.. נכון החברה שלי, שגילתה משו רע שעשיתי? אז.. טוב.. היא אוהבת איזה מישו ואני יודעת את זה וידעתי את זה.. אבל, משום מה, רציתי לדבר איתו.
בהתחלה קינאתי בה, ולכן דיברתי איתו.. למה קינאתי? כי היה לה אותו... כי היא דיברה עם מי שהיא אוהבת ו.. אני לא. לא רציתי לדבר איתו, רציתי לדבר עם מי שאני אהבתי אבל.. רציתי לדבר איתו, רציתי שגם אני אהנה ממנו... אז השגתי ת'פלא' שלו וביקשתי ממנו ת'אייסי שלו ו.. התחלנו לדבר.
במשך הזמן התחלתי לחשוב שהוא חמוד.. והיה לי כיף לדבר איתו. אז המשכתי לדבר איתו. היא דיברה עליו, הוייתה מאושרת ממנו, ודיברה איתו ו.. גם אני דיברתי איתו. ונרשמתי לפורום שלו.
ביקשתי ממנו שלא יגיד לאף אחד עליי, ממש בהתחלה.. והוא, ברוב טיפשותו, שאל אותה אתמול "מכירה את-?". היא הייתה בשוק, ולחצה עליו שיספר לה מה קורה בינינו ו.. היא גילתה, והיא דיברה איתי והיא בכתה ו.. הכל נהרס.
אני יודעת- אני כלבה, ואני מפגרת... ואני נתתי לדבר קטן כמו בן לעשות כל כך הרבה... יש לי שלוש חברות טובות- היא ועוד שתיים... אנחנו מין רביעייה כזאת ו.. עכשיו.. לא יודעת.. פירקתי אותה.
מרגע לרגע הבנתי כמה טיפשה הייתי... כמה הרסתי.. כמה שלא הייתי צריכה לעשות את זה. אז נכון- כולה דיברתי איתו אבל ידעתי שלה זה יפריע, ולכן אף אחד לא ידע על זה.. אבל ידעתי שזה יתגלה במוקדם או במאוחר והמשכתי.. זה הרס אותי, ועכשיו זה הורס את שתינו.
אני רועדת.. אני מפחדת... אני לא רוצה ללכת מחר לבצפר.. אני לא רוצה לפגוש אותה אף פעם... אני.. אני מפגרת.
חברה טובה שלי רוצה לדבר איתי על זה... לשאול אותי דברים (בטח בעיקר "למה?"), אבל אמרתי לה שאני לא מסוגלת עכשיו... נראה לי שאני אף פעם לא אהיה מסוגלת. אני פאקינג הרסתי הכל.
אני לא יודעת מה יקרה מחר, ומחרתיים ו.. אחרי מחרתיים ו.. טוב, הבנתם ת'רעיון. אני פשוט לא יודעת מה יהיה מעכשיו. מדהים כמה שדבר כזה קטן יכול להרוס כל כך הרבה.
עצה שלי- תחשבו טוב על מה שאתם עושים... אני לא חשבתי על מה שיקרה בעתיד... וזאת התוצאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
