יושבת, וחושבת על מה שהיה
יושבת, ומנסה להבין איך כל זה קרה...
כאילו הכל קרה רק אתמול
כאילו לא עברו כבר 3 שנים..
כאילו לא השתנו הדברים.
אני רוצה לקום ולהבין שהכל היה רק חלום
אני רוצה להתעורר ולגלות שלא עבר אף יום,
לגלות שהוא עדיין כאן, לצידי
לגלות את מה שלעולם.. כבר לא יהיה אמיתי.
יושבת, וחושבת על מה שהיה
יושבת, ומנסה להבין איך כל זה קרה.
אני כבר לא יושבת,
אני כבר לא מנסה..
מה הטעם, אם הוא לא יחזור?
מה הטעם, אם לעולם לא ייסגר החור?
אמרו לי זה יעבור,
למרות הקשיים..
אמרו לי לא לבכות,
החיים ממשיכים..
אמרו לי.. אמרו לי הרבה דברים,
אך מה זה משנה, כשהדברים לא משתנים?
אני עדיין בוכה, וזה עדיין לא עבר..
ובעיקר- הוא עדיין לא חזר.
השיר הראשון שכתבתי, ולדעתי אחד היפים.