שאלה- מה קורה כשדופקים לעצמך את החיים, ואז דופקים אותם עוד קצת?
תשובה- מקבלים אותי.
משועממת שכמותי. נכנסת לפה 15 דק' אחרי שחוזרת מבצפר. קיבלנו היום ת'מבחנים במתמטיקה, וקיבלתי נמוך. מאוד. נחסוך פרטים. (וגם נחשוך. המבין יבין) רק נגיד שהלכתי לרותי, בבקשה לדעת אם יש משו שאני יכולה לעשות כדי להעלות ת'ציון. היא ליטפה אותי (אמא!!!), חייכה ואמרה שהיא תדבר עם מרטי (המורה השנייה למתמ') ואולי היא תעשה מועד ב'. לא נכשלתי, אל תראו את זה ככה, אבל קיבלתי ציון נמוך מספיק גם ככה. חרא. יש לי שבוע הבא מבחן באנגלית, עוד שבועיים עוד מבחן באנגלית ויום אחריו עוד מבחן במתמ'... קולטים? 3 מבחני אנגלית ו-2 מבחני מתמ' בשליש. דאמט.
מיכאל. מיכאל. מיכאל. אני אומרת לו ת'אמת. את הכל. למה שאני לא אדפוק את עצמי עוד קצת?. יש לי הזדמנות- בואו נקפוץ עליה. נמאס לי, יו כמה שנמאס לי. מהכל. לא, לא מהכל, אבל מהרבה. אמרתי את זה כבר פעם, לא?. שנמאס לי... אז כן- עדיין נמאס לי.
תגלית מרעישה- גיליתי שהמספריים שלי לא כל כך חדות כמו שחשבתי שהן...
עוד תגלית מרעישה- אני אוהבת אותו. ושונאת אותה.
יש לי עוד מבחן להתכונן אליו. באזרחות. כמה נחמד.
אז.. ביי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
