ואוו,

איזה יופי שאני מעדכנת פעם בנצח?

כל הזמן חשבתי שכשאני אתגייס אני לא אתן לזה להשפיע על רצף החיים שלי ועל הדברים שאני אוהבת.

מסתבר שזה בלתי נשלט. במיוחד כשעושים 11\3 ותפקיד שהופך כל אורח חיים הגיוני לבלתי אפשרי בעליל.

בתאכלס אני גם מודעת לעובדה שפשוט אף אחד כבר לא קורא כאן יותר.

מצחיק איך דברים משתנים. בתקופה הזאת לפני שנתיים הייתי מה שנקרא "ישרא-סלב". ועם זאת גם סופר-מפגרת.

ובתקופה הזאת לפני שנה הייתי בערך האדם המדוכא ביותר עלי אדמות. לא להאמין שעברה שנה בדיוק מאז התקופה הכי קשה בחיים שלי. אבל אני חושבת שהתמודדתי איתה יפה יחסית.

אז אני בוודאות מעדיפה את המצב שלי כיום, ומחסור בקוראים, שלא לדבר על תגובות, זה מחיר קטן יחסית.

טוב בכל מקרה,

הנה איזה 2 וחצי תמונות, סתם כי בא לי להדגיש שסוף סוף ובשעה טובה, הורדתי את הגשר אחרי 6 שנים. שזה הרבה הרבה הרבה זמן. ותקופה מכובדת בחיים של כל החטיבה והתיכון ורבע מהשירות הצבאי.

מסתבר שיש לי חיוך די נחמד, כשהוא לא מלא ברזלים.

טוב, אני חושבת שזה מספיק כרגע...

עד לפעם הבאה שאין לי שמץ של מושג ירוק מתי היא תהייה.