חייבת לעשות קצת סדר בראש, בשביל עצמי.
סוף סוף גבר חדש. אחרי 3 וחצי שנים.
כלכך חתיך, חכם ברמה מפגרת, משכיל, בוגר.
פאקינג מעניין ויש על מה לדבר ותחום עניין עצום במשותף שזה הקולנוע.
כבר על ההתחלה מדבר על עתיד איתי. שאני חולה על זה.
אבל החסרונות שעוצרים אותי ואני מוצאת את עצמי עצובה.
לא ממש על סף דמעות. עוד קשה לבכות על גבר אחר.
אבל אני רוצה שיסתדר פשוט.
כי הוא מדבר על העתיד.
וכי יש לו עבר שבאמת לימד אותו על החיים ולהעריך.
כי הוא מאמן.
כי הוא דואג לי.
כי הוא מדהים במיטה.
כי הוא מצחיק. ואוהב חתולים.
ויפייפה כמו ציור.
ומגניב. וקולנוען.
וקצת שרוט.
ויש מצב שיוכל לראות גם אותי יום אחד.
אבל כרגע..
כמעט ולא.
אני לא מחדשת כלום הוא ראה כלכך הרבה,
פתאום אני לא הבן אדם הכי מעניין בחדר.
ופתאום אני חסרת מילים. פתאום שותקת.
ועד אתמול נהניתי מפרפרים מטורפים בבטן.
לא מצליחה לישון מהתרגשות ממחשבה עליו. לא מצליחה לאכול.
אדרנלין רק רצה ממקום למקום כל היום.
מטורף.
אבל הלחכות שיתקשר או ישלח הודעה זה סיוט.
המה עובר עליו ומה אנחנו בשבילו זה סיוט.
ואני רוצה לעבור את השלב הזה ולהיות בקשר
או פתוח או סגור.
פתוח עדיף. יונתן קורץ לי ואני חייבת להיות איתו לילה אחד בחיי.
אבל שון...
מטריף את החושים.
כנראה שאצטרך לעבוד קשה בשביל לבו.
מי היה מאמין שאחרי כלכך קצת זמן ברווקות יגיע גבר..
כמעט מושלם.
ומעניין איך ייראה אם יהיה העתיד שלנו.
ומסוכן לחשוב את כל זה אבל זה בלתי נמנע.
ברור שלא אישבר אם לא יהיה כלום
כי אני לא מאוהבת.
פשוט
רק
רוצה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
graceland~