.The sun sets and she appears

אז במקום לכתוב לך הודעה כי אתה האקס שבגד אז אסור..

אני פשוט אכתוב כאן את אשר אני מרגישה.

אני לא יודעת אם אי פעם אמצא מה שהיה לי איתך.

אהבה הדדית. מישהו שיחבק ויקשיב.

שיחלוק פוצי מוצי לרוב. נטו.

הרבה תקשורת לא היתה שם. לא דיברת איתי באמת אף פעם

רק בתור גבריאל אולי.

אולי אז היית עצמך. ולא שמרת הרבה כלכך כמו בסוף שלנו,

שלא דיברת בכלל.

אז כן אני מתה שתהיה ידיד שלי. לא האמת שאני מתה שתהיה חבר שלי שוב.

למה הייתי חייבת לענות לך על ההודעה ההיא ולדבר איתך.

למה עשיתי את זה לעצמי וחזרתי אחורה.

ואז נזכרתי גם בשוני שליטף לי את היד מתחת לשמיכה אצל איליה.

ואני לא יודעת למה אני כבר מתגעגעת

אולי זה בגלל כל הזוגות האלה עכשיו.

אולי אני סתם רוצה מישהו להתלטף איתו שוב.

דמות שחורה שמסמלת נעורים ואהבה מורעפת מול כולם.

שיקנאו בי גם שוב.

חבר זורם שיהיה מאוהב בי עד כלות הנשימה ולא יתבייש להודות

או להראות את זה מול כולם.

שכולם יידעו ש.. אני אוהב את חן מלצר.

חן מלצר האור של החיים שלי.

כנראה נועדתי להיות כזו רק בעיניי אלה שעליי להתפשר כדי להיות איתם.

במקום לחכות לאחד שמתאים. שידבוק ויישאר כשיישע הכל

כל מה שאתה ידעת.

כל הטינופת. הזוהמה

החן. היופי והטוהר והבלבול.

ואולי אני צריכה כבר להפסיק לסגוד לשוני רק כי הוא היה מתוק ומקסים

ולהתחיל להבין כמה חרא של בן אדם הוא וכמה הוא לא ראוי לחן.

כמה אני בודדה.

כמה אני בדאון כרגע.

צריכה חיבוק. צריכה לילה איתך.

צריכה שיימחק כל מה שהיה ולחזור אחורה פשוט.

לילה אחד אחרון. בזרועותיך.

נרות ברקע. השירים שלנו שאהבנו. הצחוקים התמידיים. ההקשבה.

המבטים בעיניים והתשוקה והחני שלי... 

אידיוט אחד. בן זונה. מה עשית לי.

למה אני צריכה להרגיש ככה עלובה אחרי כמה חודשים בלעדיך.

שבורה.

רוצה את האהבה שלנו בחזרה.

רוצה לבכות לך על הכתף כרגע.

על כל מה שקרה מאז שנפרדנו. וכמה שקשה לי להיות רק חן.

לבדי.

אני לא עושה את השינוי של שוני. אני רק חוזרת חזרה.

איך אמשיך הלאה כשכל מה שאני רוצה זה רק מה שהיה.

אוף שלפחות יגיע כבר מישהו ביניים.

מישהו להתנחם איתו.

וילכו כל הזוגות האלה.