שי..
קודם כל אני לא נמצאת בשום חור שחור אני כן קצת נפלתי לאחרונה אבל אני די משתקמת ואתה לא היחיד שיכול להוציא אותי משם כמו שחשבתי. אני מבינה שאתה עובר דברים בחיים וצר לי אבל אני לא הכתובת. אני לא יכולה לתמוך בך וגם לא אוכל לעולם ואפילו המכתב הזה נכתב רק כי יש לי לב חם וחיבה לעבר.
אני לא כותבת בבלוגים שלי בשביל שתראה. אני לא רוצה לחזור לקשר. לא רוצה.
כל מה ששי מסמל מבחינתי כרגע זה כאב ואם הייתי בחור שחור של סבל טהור זה רק בגללך. רק כי אתה טיפש שהרסת את החיים המשותפים שלנו. אבל החיים שלי ממשיכים. אני מקווה שגם שלך. לקח לי הרבה מאוד חודשים להפסיק לבכות עליך ולאהוב אותך.. הייתי נותנת לך הכל אתה יודע את זה. את כל הלב והקישקע נתתי בקשר שלנו. כמעט לא נותרו בי כוחות. כמעט. ואז נכוויתי מגבר מטומטם שפשוט לא שם עליי והחליט לזרוק אותי בסמס. באשמתך חזרתי לעולם המסריח הזה של הגברים. אבל אתה צדקת לא היה לנו טוב אחת עם השני. לי לא היה טוב. תמיד וויתרתי על עצמי. תמיד נחנקתי.
אני לא רוצה להיחנק יותר. רוצה מישהי שיטפח בי את הצבעוניות והמסע העצמי ויגיד לי שיסע אחריי לכל מקום אשר אלך. ונוכל לדבר על חזון אישי ורוחניות. והגשמה עצמית של שנינו.
לא היה לי ספק שתתעורר ותבין כמה הייתי דבר טוב שלקחת כמובן מאליו בחודשים האחרונים. נתת לי להתחנן. התקפי חרדה. בכי. סמרטוטיות שאני אשמה בה כמובן כי זה מה שאני עשיתי בשביל להילחם על האהבה שלי ואני לא מתחרטת. הכל הוביל בסופו של דבר לידידות שלך. איתן אתה צריך להישאר בסופו של דבר ותהנה לך.
אני גיליתי משוני שיש גברים שיכולים להתאים לי יותר. בתקווה שלא איפגע ככה שוב כי הלב בוכה עכשיו גם עליך וגם עליו.
אולי לא הרמת אותי אחרי בצלאל כי אני הרמתי את עצמי ובטח שהקשר לא היה דומה אבל כן הקשר הראה לי מה זאת אהבה הדדית ואיך זה מרגיש כשמישהו מחזיר לך מה שאתה נותן. עד שהוא כבר לא.
אני לא בן אדם שדורך על מישהו כשקשה לו למרות שבאלי לקלל אותך לנצח ולא כיף לשמוע שקשה לך למרות שמגיע. מקווה שתמצא את עצמך מאושר יום אחד.
אני לא אוהבת אותך יותר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
graceland~