במייל, רחוק מהעין ובאמת רחוק מהלב. וזה כזה כואב.
-
aba.
זה קצת hard שלא להרגיש שאתה disappeared כשאתה כלכך far away....
בכל מקרה אבא, אני מחכה לתשובה מהמש"קית ת"ש לגבי הענייו החדש, של השינוי שיבוץ,
אני כלכך חוששת לגבי העניין הזה ולגבי החיים שלי בכללי שיש לי בעיות שינה רציניות.
כל פעם אני מוצאת את עצמי שוכבת במיטה שעה לפחות ולא מצליחה להירדם, לא משנה כמה אני עייפה.
לא משנה אם חם לי, לא משנה אם קר לי.
גם בלילה של שמירות שיש לי רק שעתיים לישון אני לא מצליחה, וזה מתסכל.
אני לפעמים בוכה מתסכול שאני לא נרדמת. ולפעמים מתאמצת ממש, ואז אני קמה עייפה יותר ומותשת מהמאמץ.
אני לא יודעת מה לעשות עם הבעיות שינה שלי.
גם כשאני קמה באמצע הלילה, מה שקורה לפחות פעמיים-שלוש, ייקח לי נצח לחזור לישון.
לפעמים אני שוכבת ערה עד שהשעון המעורר מזכיר לי שכבר אי אפשר לנסות לישון.
ואני כל הזמן עייפה, ומדוכאת.
אני מדוכאת מהצבא כי אני מרגישה שיורקים לי בפנים בתור אשת מקצוע,
ואני מרגישה שלא סופרים אותי,
ושאני מבוזבזת.
ויש כלכך הרבה דברים שאני רוצה לעשות.
ואני מדוכאת כי אני עובדת כל הזמן ואיכשהו תמיד אין לי כסף, ואני רק נהיית יותר עייפה,
וגם כי אני לא גרה עם שי אלא עם אמא ופרוספר, וזה בכלל מדכא.
ואני מדוכאת כי אני שמנה ואני לא מצליחה להילחם בגנים ואני צריכה עזרה,
ואני גם עצובה כי אתה רחוק ממני כשאני בעצם רוצה אותך הכי קרוב,
כי כשאתה רוצה אתה יכול להיות אבא ממש מתוק ואני מתגעגעת אליך.
ואני לא רוצה שתעבור לאמריקה גם אם יש מצב שיהיה לי בית ברחוב צה"ל,
אני מעדיפה אבא.
לא רוצה שנשמור על קשר במיילים,
אני רוצה שתספר לי את כל זה בטלפון. פנים מול פנים, ואני יודעת שזה קשה,
ואני יודעת שזה לא אתה,
וגם לי קשה לדבר איתך.
אתה רואה, אני כותבת את הכל במייל כשאתה במרחק אוקיינוס ממני.
כותבת לך מעט ממה שמעיק לי על הלב,
ואולי מעט ממה שמונע ממני מלישון בלילה.
והלוואי ותגיב בהבנה ולא בעצבים.
אני וגיא ועמרי תמיד מפחדים שתתעצבן, ושכבר אין לך כוח לשמוע אותנו.
אולי בגלל זה אנחנו פחות מנסים לדבר איתך ולחלוק איתך, כי זה קשה.
אבל אני לא רוצה לוותר, אבא.
בחיים לא.
אתה תמיד תהיה אבא שלי ואני תמיד אוהב אותך,
ואני אהיה הכי גאה שתמיד תהיה בחיים שלי באופן רציף, ולא דרך מיילים ולא מאמריקה,
אלא בבתי קפה פעם בחודש לפחות בתל אביב לא משנה איפה נהיה בחיים,
ובארוחות משפחתיות אצלי בבית, אצל גיא ועמרי ואצלך ואוסי.
ושנהיה משפחה מאוחדת כולנו כמו שתמיד רצינו וכמו שצריך להיות,
ולא רק כשאתה נוסע לחו"ל אלא תמיד.
ואנחנו יכולים לעשות את זה.
סורי שחפרתי.
אני במצב רוח רגיש כרגע.
אוהבת מלא,
חן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
graceland~