זה פוסט שמח.
לא כל מטרת הבלוגיה לעצב ואהבה נכזבת ותסכול.
כן היתה אהבה נכזבת אם אפשר לקרוא לזה ככה למרות שכל אהבה שאני חושבת אחורה שהיתה לי, כל קשר לא התאים.
אז מהי באמת אהבה נכזבת?
אני רק יודעת שכל דקה שעוברת אני מתאהבת יותר, כל רגע קצת יותר.
פעם חתמתי עסקה בגלל הדדיות, התרגשתי שהבחור אהב אותי ורצה לפנק.
גם היום זה מרגש את הנפש ומרטיט את הלב, ומעשיר אותי ומפנק את האישה שבי, כי כיף כמה שהוא מטורף עליי
וכיף שזה הדדי. כיף לקבל בחזרה את כל מה שאני נותנת.
אבל היום אני לא אתאהב רק בזה, ובטח שלא אחתום עסקה. היום אני צריכה נפש לחלוק איתה.
גבר שיחלוק איתי את אותן תשוקות ויפתח אותן בי. ויחד נעוף על החיים כמו משוגעים.
יחד שנינו נפרח כל אחד למסעותיו ונטפס על הרים ולא נעזוב את הביחד.
לא נרגיש שאנחנו מפספסים את החיים רק בגלל שאנחנו בקשר. נהנה מהכל.
נהנה מיחד ונהנה להתגעגע ונחוש הכל חזק יותר.
ואולי רק אולי גם תגיע לי החווה הקטנטנה עם החיות בחוץ כמו שחלמנו ואולי זה יהיה בארץ ואולי אפילו בחו״ל.
ואולי נטייל ואולי אפילו אצטרף אליו כי חבל לפספס אותנו בגלל הטיול.
נרכב על גמלים ונטרוף את החיים ותמיד יהיו מעניינים ותמיד יהיה מה לאכול אצלנו.
אתמול אמרת לי שאתה בחיים לא מתכנן קדימה. אבל שאיתי אתה נותן לעצמך לחלום.
שלא תכננת ליפול ככה אבל זה פשוט קרה, ושהיו לך דילמות.
כן כי מי נכנס לתוך קשר כזה במודע. לקשר שנועד לאבדון לפחות בחלקו הראשון.
אני כן יכולה להגיד, בשמי ובשמך, שאלו היו החודשיים הכי קסומים בחיים שלי,
כלכך מלאי אושר וטוהר ואמת ואהבת הרגע ושמחת חיים.
אתה כלכך דומה לי באהבה שלך לשמחה וליצורים חיים. באור שאתה מקרין.
בראייה שלנו לאיך שהחיים צריכים להיות.
לא היה שום רע בתקופה שלנו, לא היה בכלל זמן להתקלקל.
רק נגענו וכמה שיותר והייתי בזרועותיך מתחת לכוכבים.
ועוד אהיה לפחות עוד חודש.
אמרת לי שזה מדהים כמה שאתה איתי ועדיין מרגיש שזה לא מספיק ואתה רק רוצה עוד!
והעבודה והחיים קוטעים באמצע. מיותר.
אז אני מאושרת שהכרתי אותך ולא מתחרטת לרגע שנקשרתי אליך.
כל רגע איתך הוא יהלום יקר מפז וכל דקה שאני צמודה אליך תיחרט אצלי כשתטוס.
וכשנגיע לגשר נחצה אותו.