קודם כל נפתח ונגיד שביום חמישי האחרון חגגנו את חנוכת דירתו של טיטוס קלאודיוס המהולל (שהפעם לא יקבל קישור כי לא מגיע לו). הוא- עבר לגור בדירת שותפים לא רחוק מהקמפוס ואני- אני באתי כדי לעזור לארגן, להכין והכי חשוב- להצחיק ולשעשע.
לטובתו יאמר שהאירגון היה מוצלח וכזו הנאה לא נראתה במחוזותי כבר לפחות חודש שלם. אניגמה, השדונית ושאר הסטודנטים החביבים היו השילוב המנצח בשבילי כדי להרגע קצת מתהפוכות החודש האחרון. תוסיפו לזה את בקבוקי הבירה שעברו לי בידיים לאורך הערב ותקבלו ענת מרוצה. מרוצה ומסוחררת קלות.
אז בואו נראה מה יש לנו..?! יש לנו מסיבות, יש לנו מעברי דירה ו... ויש לנו סטודנטים שלשם שינוי יש להם קצת זמן לחגיגות. שילוב כזה יכול להעיד רק על דבר אחד כמובן...
סוף עונת התיזוזים - סוף עונת מועדי א' - תקופת מעברי מעונות - הכנה לקראת פתיחת סמסטר החורף החדש.
ביום שני האחרון, 8.10, הונחת על כוחותינו מועד א' האחרון לתקופת המבחנים המתישה ביותר שחוויתי עד היום. זו לא היתה סתם תקופה קשה; זה היה מתיש, זה היה שוחק; זו היתה תקופה שגרמה לי להתנתק לא מעט מהסביבה ולהתבצר במגדל השן שלי במעונות.
אם כך תוכלו להבין עד כמה "שריקת הסיום" היתה מרטיטה מבחינתי. את הסיכומים זרקתי לפינה, את האיקס על טבלת היאוש סימנתי בפראות ו... הופ, קפיצת ראש למיטה כדי להשלים שעות שינה נחוצות.
בואו נשחזר מה היה לנו... - 5 מועדי א' היו בסמסטר הזה. שני ציונים עוד חסרים להשלמת המאזן אבל נכון לעכשיו עם ממוצע סמסטריאלי של 82 אני יכולה בלב שלם להגיד שיש שיפור משמעותי. תקופת המבחנים הזו, עד כמה שהיתה מתישה, הניבה בדיוק את הפירות שרציתי. נתנה לי להרגיש קצת יותר בבית עם החומר הלימודי ועם צורת הלימוד בטכניון. מעכשיו והלאה אני מוכנה לקבל רק עליות ושיפורים. כמדומני עליתי פה על רצף מנצח.
הבעיה היחידה היתה במבחן האחרון - מועד א' כימיה אורגנית 1 מ'. אתם זוכרים את המרצה עם הדיבורים הנבזיים. Well, המרצה היכה שנית. אותו מבחן, כיאה למבחני מ' (מורחב) היה קשה ומתחכם למרבית הסטודנטים. מלבד היותו קורס שנחשב כהכי קשה בפקולטה המבחן גם הגיע בסיומה של תקופת המבחנים כשהכוחות והמוטיבציה כבר לא בשיאם. הרבה ציפו לפקטור שיעלה להם את הציונים והרבה ציפו לציונים לא מזהירים, אבל מה שכלל לא ציפינו לו היה התגובה הניבזית שנשלחה בתפוצת מייל לכלל הסטודנטים:
"...הציונים שהצלחתם "להשיג" בבחינה לא יכולים להיות מוגדרים אלא כבושה וחרפה בכל קנה מידה..." הוא התחיל ואמר.
"...אפשרות אחת היא שאתם מחזור נחות מבחינת הכושר השכלי יחסית למחזורים קודמים. אני כמובן לא מכיר את כולכם, בוודאי שלא היטב, אבל ממספר שיחות עם כמה מכם אני לא חושב שזה נכון. למעשה, התרשמתי שכממוצע אתם מחזור נבון. אז מה נשאר לנו?
נשארת רק האפשרות שפשוט לא למדתם במהלך הסמסטר ... לא הצלחתם אפילו להשיג את כל הנקודות בשאלות שהועתקו מתרגילי הבית! מתוך 171 שנגשו לבחינה 44 (25.7%) לא הצליחו לקבל אפילו 40, ועוד 43 (25.1%) קבלו בין 40 ל-54 ... המסקנה מתוך נתונים אילו היא שאתם צריכים גננת..."
הוא המשיך והטיף על היותנו לא רציניים, מנסה כמה שיותר להתנער מאחריות אישית ולבסוף סיכם בזאת שאפילו אם העניין יגיע לדיקן הפקולטה הוא לא מוכן בשום פנים ואופן לתת פקטור לציונים שכאלו.
אז לא לצפות לעובר במבחן הזה, אה?
הרבה מהסטודנטים התרעמו, כמובן. צורת דיבור מקניטה שכזו יכולה אך ורק להתסיס. והמסר שבדברים שלו, עד כמה שאני מסכימה לחלוטין עם כמה מהדברים שהוא טען בנוגע ליחס של הסטודנטים ללימודים, פשוט נבלע ונעלם כליל.
כרגע זה המכשול הממשי האחרון שנותר לסמסטר הזה מה שהופך אותי ללא רגועה לחלוטין.
ומעניין לעניין, יום ראשון הוא יום המעברים שלי למעונות החדשים לשנה הבאה. לפי התכנון עושה הרושם שיהיו לפחות חמש נגלות בהעברת החפצים... מה שאומר:
1. צפוי יום מתיש.
2. צפוי פוסט.
3. צפוי להיות מעניין... פתיחת סמסטר חדש. פתיחת דף חדש במעונות. איפה הבירה שלי כדי שאני אוכל לפתוח גם לה את הצורה?
הידעתם?!
הידעתם שאם תכתבו את המילה "אמפליקטורה" בגוגל ותלחצו על "I'm feeling lucky" תגיעו ללא פחות ולא יותר מלבלוג שלי.
סוף סוף קצת כבוד במחוזותינו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives