יש לי זמן לשבת לכתוב ואני כל כך הולכת לסכם את השנה. כן, עכשיו! למי שיש בעיה עם זה הנחתי על שולחן הכיבוד הוירטואלי שלל בופה עוגיות וקאסונים. אתם מוזמנים להתכבד, להתענג ו..לבקש ממני לדחוף לכם את זה עמוק לתחת.
_
אז מסתבר שאת השנה הזאת אני אפתח בלגלות שחונכתי היטב ע"י דאפמן, פרזיט הומור התחת.
אבל לשניה נעזוב את הבדיחות הגרועות ותנו לי לספר לכם מעט על השנה החוויתית שעברה במחוזותי:
כהרגלי בקודש, לקראת סיכום השנה אני עוברת קצת על הקטעים שכתבתי במהלכה כדי שאוכל לצחוק קצת ולהריץ בדיחות על חשבון ה"וואו, מי היה מאמין שבסוף הסיפור הזה יגמר ככה" או "וואו, התנהגתי כמו ילדה קטנה בסיפור ההוא". כהרגלי בקודש אני נורא נהנת מהרטרוספקטיבה הזאת, בעיקר אם אני מגלה שחלה איזו התפתחות באספקט כזה או אחר בחיי.
אז אוקי, התחלתי מלקרוא את הסיכום של 2006 ואכן נוכחתי לדעת שקיצונית והפכפכה היא היתה. כל שנה שתרצה להשתוות לשנת 2006 תאלץ לטמון בחובה הפתעות ללא הפסק. אז 2007, כך נוכחתי לדעת, לא תוכל להשתוות לרמת השינוי שהביאה איתה 2006...
כי אם 2006 היתה כולה תקופה של שינויים, מעברים והחלטות גורליות שנת 2007 היתה יותר שנת ביסוס הנפש, שיפור היכולות וההרגעות על זרי הדפנה.
לשנת 2007 נכנסתי כשאני כבר ממוקמת במחוזות הטכניון. נהנת מהפקולטה, מוקפת חברים ויודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות כדי להשתפר.
בפן המקצועי השיפור שהוצב היה להיכנס לרוח הלימודית. להבין איך לעזאזל מצליחים להתרכז בשיעורים ואיך לעזאזל מצליחים ללמוד יותר מ- 5 דקות ברצף. בפן המקצועי השיפור שהוצב היה להעלות קצת את ממוצע הציונים.
בפן האישי השיפור שהוצב היה לבסס את האישיות העצמאית והנועזת שרכשתי לעצמי ב- 2006. כי אם ב- 2006 גיליתי שזה לא אסון גדול להיכנס למסגרת חדשה בה לא מכירים אף אחד וגיליתי שזה דווקא מאוד מעצב להיות אחראית לעצמי... אז הציפיה מ- 2007 היתה לשמור על המצב הקיים ורק להמשיך לשפר אותו.
אם כך, 2007 התחילה מנקודת זינוק טובה. אחרי שנה הפכפכה 2007 איפשרה לי לשחות במים בטוחים כשאני יודעת מה המטרות ומודעת לסכנות.
הנה מה שחשבתי שיהיה במהלך השנה.
אין ספק שהצלחתי להפיק מהשנה הזאת דברים טובים. ההישגים אומנם לא משתווים להישגים של 2006 אבל הרי אנחנו הולכים פה צעד צעד ואני בהחלט לא מצפה לחיים שכולם מלאי הצלחות. מה יהיה כיף ומאתגר בחיים שכאלו?
בפן המקצועי הצלחתי לשפר את ממוצע הציונים שלי ברמה אסטרונומית ואולי גם באמת להבין קצת יותר איך ללמוד. אני לא טוענת שהצלחתי ליישם ביעילות את שיטת ה"שבי בשקט ותלמדי" על פני הפיתוי שבלקום ולעשות דברים אחרים... אבל אני בכיוון ומאוד מרוצה מהתנהלות העניינים. ללמוד בסביבה תומכת, עם חברים שתמיד מוכנים לעזור, עם שותפות חברותיות ועם אנחת הרווחה שמגיעה מכיוון הממוצע המשופר זה בדיוק מה שהייתי צריכה כדי לבסס את התחושה הטובה שנוצרה ב- 2006.
אז אוקי - "וי".
בפן האישי...?! בפן האישי טוב לי לגלות מדיי פעם שאני מתבגרת. מדי פעם להבין שכמה מהשקפות חיי הקודמות משתנות להם. אנחנו אנשים דינאמיים ושינוי הוא אם כך הכרחי (תאמת שדרוש פוסט מורחב יותר בעניין בהמשך הדרך). השנה הזאת היתה, יותר מהכל, שנה של ביסוס הענת העצמאית. בדיוק כמו שרציתי...
אני הרבה יותר בטוחה בעצמי, הרבה יותר יודעת מה אני רוצה. מעבר לזה, כיום, יותר טוב מאי פעם אני יודעת מה אני רוצה! יותר טוב מאי פעם.
זה נהדר, אני מאוד מרוצה מהענת שנהפכתי להיות. הענת שלא רק שהיא הרבה יותר נשית היא גם הרבה יותר פתוחה וריגשית. זה טוב, זה היה חסר לי לא מעט בעבר.
היא גם בשלנית טובה, הזכרתי את זה כבר?
שנת 2007 הביאה עימה יכולות בישול, כמדומני, כי הענת של פעם מעולם לא ידעה את דרכיה במטבח. ואין ספק שיכולות הבישול שהתגלו השנה הם תהליך ישיר שנובע מהעצמאות שרכשתי במעבר למעונות הטכניון.
עכשיו בא לי קצת לעבור על רשימת המטלות שנמצאות ברשימות שבצד שמאל - תוכניות ל- 2007, מישהו? - אחרית דבר:
השנה כמובן התאפיינה בהרבה מטלות לימודיות.
1. להתחיל להתרכז בלימודים באוניברסיטה.
Check. כמה שאני מתלוננת נראה לי שאני מצליחה לא רע במטלה הזאת. כל עוד השיעורים נעשים וההצלחה לא רעה במבחנים אני במצב טוב למדיי. תמיד יש מקום לשיפור.. אבל.. לא נראה לי שהמטלה הזאת תעבור איתי לשנה הבאה.
1.1 לעבור את קורס חדו"א 1. רק לעבור מה אני כבר מבקשת?! -וגם- 1.3 אם רק אצליח לעבור את קורס חדו"א 2...
שתי משימות שיצאו מפיה של מי שלחלוטין לא מוכשרת עם חשבון פשוט, שלא נדבר על חשבון מורכב... מתמטיקה זה לא המקצוע שלי אבל אחרי ההצלחה הלא רעה של הסמסטר הקודם אני יכולה להגיד "ביי ביי" למקצוע הנוראי שמטיל אימה על כל המי ומי בגיהנום הטכניוני.
בסיכומו של דבר אני מודעת לעובדה שאני עוד אתקל באינטגרלים הנוראיים אינספור פעמים במהלך התואר כך שלחדו"א ולאינטגרלים שהיא יורה בכמויות אף פעם לא אומרים ביי ביי... פיגוע התופת הזה הוא הבסיס לכל הלמידה כאן כך שאני אאלץ להתרגל.
טכניוניסטית שכמוני חייבת לפחות להגיד שכל העניין נעשה הרבה יותר מעניין עם הזמן וכשמתחילים לעשות אינטגרלים על עקומת הרביה של החרגול המצוי בתקופת הביוץ כך שלפחות יש למה לצפות.
1.2 לעבור את קורס אלגברה. נו, זאת רק בקשה קטנה...
אחד הכשלונות העיקריים של הסמסטר הראשון. מטלה שאני סוחבת איתי עוד מאז.
לשם הפרוטוקול יאמר שבדיוק בימים אלו אני חוזרת על הקורס ומבינה הרבה יותר טוב. התרגילים נפתרים הרבה יותר בקלות והחומר הרבה יותר הגיוני כך שהציפיות הן שהפעם אני אצליח לעבור את הקורס ואולי אפילו בציון מזהיר. אני בהחלט מתכוונת להשקיע... בכל זאת, זה אחד הקורסים היחידים שלי בסמסטר השביתה הזה... מה עוד יש לי לעשות?
לשם הבידור הטהור אני מצרפת לינק לימים בהם למדתי לבוחן אלגברה של הסמסטר הראשון. זה קטע טוב. חייב להירשם בארכיון ורק בגלל שהוא מצליח מבחינתי להציג בצורה בכלל לא רעה את כל הלך הרוח של אותם ימים. סתם קוריוז של "וואו, איך בדיעבד דברים לא הלכו כמתוכנן".
2.1 להירשם לקורס איטלקית ולהתמיד בלמידה. -וגם- 2.2 לעשות קורס שיט. אם לא דרך הטכניון אז באופן עצמאי.
שתי משימות שילקחו איתי להמשך השנה הבאה כי עד עכשיו לא היה מספיק זמן ואפשרויות לבצע אותן. הן בהחלט ברות ביצוע ואולי אפילו בסמסטר שיבוא עלינו לטובה. אלו שני קורסים שנפשי הקטנה מאוד מאוד חושקת בהם הן מבחינת העניין והן מבחינת האתגר.
3. לתכנן טיולון קטן לחו"ל (בחופשת הקיץ)...
Check. תאמת שכמה עצוב שזה עשוי להישמע המשימה הזאת היתה, לטעמי, אחת מפסגות השנה החולפת. לא כי היא היתה יוצאת דופן ברמה עילאית אלא פשוט כי היא היוותה שינוי מסגרת ושגרה. הרפייה לגוף ולנפש מתלאות הסמסטר. החופשה שלקחתי כדי לבקר את אמא בסקוטלנד היתה בדיוק מה שהייתי צריכה ובדיוק בזמן הנכון. הקצבה טובה של זמן וחוויות לא רעות.
כמה מהמעללים מתועדים כאן, כאן וכאן וכקינוח גם כאן, וכאן. מאוד משעשע להיזכר.
אגב, מאוד התחשק לי לקפוץ לביקור אצל אמא גם השנה אבל, ותתקנו אותי אם אני טועה, ל..א.. נראה לי שזה הולך להסתדר עם כל השביתה הלימודית הנוראית הזאת (הנה הלך עוד קיץ לסטודנטים הטכניוניסטים המיוסרים).
4. לנסוע להופעה של אירוסמית' (לפני שהם יפסיקו להופיע)!
משימה שהיתה יכולה דווקא לצאת לא רע לפועל; במיוחד עם סיבוב ההופעות האירופאי שהיה להם בתקופת האביב הקודמת (אחרי שכבר הרבה זמן הם לא ביקרו באזור). כסף היה יכול להיות מגוייס, חברים למסע (שבסופו של דבר נסעו) גם היו יכולים להיות רק כמה חבל ש"זמן" (שידוע כמצרך האולטימטיבי אחרי כלה טובה לנישואין) ממש לא היה בנמצא. לצערי, הלימודים כרגע הם במקום טוב בפסגה בשבילי כך שלטוס לראות הופעה בחו"ל על פני להישאר ללמוד בארץ ממש לא בא בחשבון.
אולי בפעם הבאה?! אם תהיה פעם הבאה?! בתקווה שתהיה...
5. למצוא מישהו שישכר אותי כלוט.
הו או...
נו, אנחנו לא באמת ניכנס לדיון בעניין הזה הפעם. הנושא הזה בכלל צריך להיות מוקדש לפוסט שלם, נפרד ועצמאי ואני בכלל לא בטוחה שיש לי כוח להתחיל להיכנס לכל הפסיכולוגיה בגרוש שלי על עצמי. אז אולי כן, אולי לא אבל מה שבטוח הוא שהמשימה הזאת הולכת איתי יופי יופי גם לשנה הבאה.
6. לקנות IPod קטן ועסיסי.
Check. יש דברים שבהם אני לא מאכזבת את עצמי. הנה הוכחה.
7. חלום להגשים - להתנדב במד"א. -וגם- 8. להסדיר את כל החובות שהוזנחו ולחיות חיים שלווים יותר.
שתי משימות שלא הושגו אבל אני גם לא חושבת שמתוכננות להיות מושגות בזמן הקרוב... עניין של כמה שנים לפחות עד שהן יזכו לטיפול ראוי והגשמה.
הן לא נמצאות ברשימת המשימות כדי להגשים אותן, הן נמצאות שם כדי להזכיר כמה חשוב לי בשלב כלשהו להתחיל לבצע אותן.
מדהים כמה הן שונות אחת מהשניה... ויחד עם זאת, כמה כל אחת מהן חשובה לי ברמה שלא תאמן... כל אחת מבחינת האספקט שלה. כל אחת מגיעה עם המטענים והמשקעים האישיים שלה כך שלכל אחת מהן בהחלט מגיע יחס ראוי.
זהו פלוס מינוס. שנת 2007 לא אופיינה בהרבה משימות ומטרות שהושגו ו... שוב, זה בגלל שזו לא היתה שנה של שינויים מהפכניים אלא יותר שנה של השתקעות ושיפורים. התחלתי להוסיף קצת דברים שאני רוצה לבצע בשנה הבאה. בין היתר זה באמת לשדרג את הרישיון לאופנוע שלי ולהצליח להתשחל לאיזו עבודת מחקר או לאיזה סוג של פרוייקט מעשי שקשור בתואר שלי (כל סוג של חוויה מקצועית מעשירה תתקבל בברכה)... כאשר מפה והלאה אפשר רק להמשיך ולהוסיף מטלות לעשיה. בתקווה שבהמשך השבועות / חודשים הקרובים אכן יתווספו לשם עוד כמה אתגרים קטנים.
ולשנה הבאה?! הפעם זו לא קלישאה כי אין דבר שאני יותר רוצה מאשר שהשנה הבאה תהיה טובה כקודמתה. גם השנה הבאה, כמדומני, לא טומנת בחובה יותר מדיי שינויים. אני ממשיכה ללמוד בשנה השנייה שלי בטכניון ויהיה לי לעונג אם גם את השנה הזאת אני אצליח להעביר בכזאת הנאה. אנשים טובים, לימודים מעניינים ומיטה חורקת. לא צריך יותר מזה.
אולי קצת יותר מזה... אבל לא הרבה יותר.
בחיי.
להמשיך להתפתח מבחינה אישית ומקצועית. זה כרגע היעד האידיאלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NineLives