Elusive Thoughts That Are Becoming Faceless

כשאני עוצם את עיניי...

חיבורים עצביים מתעצבים מחדש, ניורונים מתחברים לרשת עצבית על חושית.

הצבעים והצלילים מתמזגים, המגע והריח מתאחדים.

אני חש את התווים הירוקים מרקדים בקצות אצבעותיי, זה מזכיר לי מאוד את הריח של הסתיו.

איורים מלודיים במיוחד מצטיירים על ידי ציוצי הציפורים, והרקיע נבלע כולו לתוך אוזניי.

הסימפוניות של האוקינוסים מלטפות את עורי, ואני משותק כליל מיופיהם של הנחלים הזורמים בהרמוניה לרגלי.

שט אני ברחבי היקום ללא שום אמצעי תחבורה, אני שוקע לתוך המישורים של הטרנסנדנטלי בלי תזוזה.

סטטי אך קינטי, מפליג אני אל תוך הלא נודע בתודעה מלאה.

אופוריה משתלטת עלי כשאני שואב את העוצמה לעצמותיי, בעיניים עצומות רואה אני את העולם זורם בורידי.