.Amily Of New Moon

לא יאומן, אני כבר חודשיים בצבא ועוד לא עשיתי כלום.

כוסאימם.

גיליתי שהתפקיד משקית מטה הוא על הפנים ואני מנסה לברוח ממנו לפניי שיהיה מאוחר מדיי.

תאחלו לי בהצלחה.

דווקא התחלתי לחבב את האנשים בבקו"ם.

היום גם היה איזה מ"כ יפיוף שעזר לי ולחן המסופחת השניה בעבודות שנתנו לנו :)

וגם פגשתי את מי שהייתה המ"כית שלי בטירונות והיא קראה לי והייתה כזו חמודה - התאהבתי בה מהרגע הראשון שראיתי אותה :)

בא לי להיות מ"כית!

. . .

"סופו של מיסטר Y"

הספר הראשון מזה כמה שנים שגרם לי לנצל כל שניה פנויה שיש לי כדי לקרוא אותו.

היום סיימתי אותו ואני רוצה לקרוא אותו שוב.

והדמות הראשית שלו היא היצור הכי סקסי עליי אדמות.

מומלץ בחום.

. . .

עכשיו אתה,

בא לי לקרוא לך מיסטר ג'ו, זה יהיה הכינוי האנונימי שלך :)

אני אסכם את הימים האחרונים שביליתי איתך ב

Baby baby

ואוסיף שאתה מעלה לי חיוך על הפנים :)

. . .

היה סוף שבוע פרוע באילת

נסענו רוי, אלון, ירדן, סיימון, יוני ואני.

עם אוטו אחד ואופנוע אחד,

באילת הצטרפה אלינו גם ארלין (שחזרה איתנו הביתה)

היה כל כך טוב, כל כך משחרר

יצאנו ב6 בבוקר, כבר מהנסיעה התחיל להיות כיף.

עשינו תורניות על האופנוע (כל פעם מישהו אחר נוסע עם אלון)

הגענו ב13:00 (אחרי כל העצירות)

הלכנו למלון הכנסנו שבת ויצאנו לשנרקל בהנחייתה של ארלין (You Rock girl!)

אחרי זה הלכנו לבלוס איזה המבורגר משמין ומשביע

(יאמי!)

חזרנו למלון, אמרנו שנלך לנוח כמה שעות והתעוררנו בבוקר.

ביליתי את הבוקר ברגוע - עם רוי :)

ואח"כ הצטרפנו אלינו כל השאר..

החלטנו לצאת לטיילת (כמובן)

ואת שאר היום בילינו בלהסתובב בטיילת ובאיזור

היה כמו חו"ל רק בארץ ;)

תודה לכם Awesome people

אני אוהבת את כולכם!!!

. . .

אה, כן, נקודה מוזרה -

דשה יוצאת עכשיו עם חבר של רוי.

(אבל מה, יצאתי awesome לגמריי.)

. . .

עד כאן להיום,

קצת יותר אופטימית

M 

בינתיים אני מסופחת לשרשרת החיול,

ככה שאם אתם מתגייסים בשבועיים הקרובים תגידו לי - אני אנסה לדאוג לכם :)

אח"כ קורס קצר של חודש בבה"ד 6.

ואז אני אהיה מש"קית מטה - שזה קצת יותר טוב מפקידה

וגם יותר מעניין.

בואו נגיד את זה ככה - אני לא אצטרך להכין קפה לאף אחד חוץ מלעצמי :)

. . .

"המתנה" החליט לוותר,

הייתה בינינו זרימה נחמדה אז חבל..

אבל גם אני הרגשתי משהו שלא עובד.

אבל כמו שאמרתי,

הוא אחלה בחור

ואני אוהבת בחורים אז יהיה בסדר..

. . .

בכל מקרה, הבלונג'ינג'ית -

היא אדם טוב לעבור איתו את השלבים האלו של הצבא

היא מגניבה לאללה, תומכת מבינה

ואחלה בחורה

אני שמחה שיצא לי לפגוש בה ככה במקרה.

. . .

הבחור מהכינרת יוצא לחופשי

עוד שבוע.

סוף סוף!!

. . .

אני מתחרפנת קצת - פה ושם.

אבל יהיה בסדר..

וזהו,

בינתיים.

M

(טוב לי לצחוק קצת על ההגזמות שלי - זה מכניס אותי לפרופורציות)

. . .

אני מנסה להיזכר באופטימיות הילדותית והחצופה שהייתה בי פעם

הייתה תקופה שהייתי מגדירה את אותה אופטימיות כטיפשות,

היום - אין דבר שהייתי מייחלת לו יותר מאותה אופטימיות חסר מעצורים.

הצבא מדכא אותי, מכל הבחינות - מדכא בי את הרצון ליצור ולהצליח ולהגיע

רצון שמאז ומתמיד היה בי

בינתיים אני גם לבד בכל העסק

השעיר לעזאזל של הקורס אותו התחלתי

לפחות אם היה מגיע לי ללכת

(אבל כבר הזהירו אותי שאין מה לחפש הגיון בגוף הזה)

אותם אנשים שבהתחלה היו עמוד התווך שלי - הם האנשים שהמשיכו במסלול הרצוי

לעומתי

שנדחקתי לשוליים המוגבהים מעט מעל פני הקרקע (Floor 14)

אבל לא שם הייתי רוצה להיות

כמו שיצא לי להגיע במטאפורה לא מטאפורית או מקורית בעליל

"אני מרגישה כאילו הפכתי מראש הממשלה לאחת מהמלצריות שלו"

אבל ככה אני כשאני לא מקבלת את מה שאני רוצה.

אוקי, אז צבא - אז מה? אתם שואלים.. כולם עוברים את זה. אתם אומרים..

לא יודעת, שונאת להיות מדוכאת - זאת לא אני.

ואני מדוכאת כי אני תלויה באויר, לא יודעת לאן ישלחו אותי בכל רגע ומה יחליטו לגביי השנתיים הקרובות שלי

וקשה לי עם זה.

. . .

אבל -

. . .

בואו לא נשכח כמה נקודות אור בתקופה האחרונה,

(אם טענת שלא צויינת תתכונן היטב - )

כינוייך בבלוגי כל עוד אני מועניינת ואתה מעוניין באנונימיות

יהיה "המתנה"

ושנינו יודעים למה זה.

 מקובל עלייך?

אז כן, יש את המתנה, בואו נגיד שעד עכשיו

יש לנו איזה קטע משובב ונחמד

אני נותנת לו את הקרדיט לסוף שבוע חסר דאגות

ומלא בחיוכים

מה שכפי שניתן לקרוא מעלה - מעודד ומחזק מאוד.

אתה בא לי בטוב בזרימה שלי

אני נהינת. וגם אתה (ככל הידוע לי)

וזה באמת כל מה שחשוב

לא שום דבר אחר

. . .

כמו כן, כל האנשים החדשים שהיכרתי

ברקת, וכל בנות הקורס הנפלאות..

(שאמן והקשר החלוש שהספקנו ליצור יישרוד לפחות עד שתסיימו את הקורס ואוכל להכיר את האיכותיות אף יותר

לעומק).

. . .

ועכשיו -

. . .

אתם, שמחפשים אותי - שבודקים כל טיפת מידע

מצאתם,

ותבינו אותי אם לא רציתי לצעוק בכל רם את קיומו והימצאותו של מקום זה

הסירו דאגה מליבכם, מידע שאינו קשור לחיי הפרטיים

ושכן מתקשר לשירותי הצבאי (או למידע רגיש כזה או אחר)

אין מענייני ומכוונתי לחשוף כאן.

. . .

אוקי?

. . .

בינתיים, לכו קוראיי (המועטים למדיי) לחגוג את החופש שלכם,

ברכו את השבת לקודשו

ואת החג לחוגו

ואני אפסיק להגזים את הגזמותיי ואחזיר את החיוך לחיי

כי אני (במילותיו של המפקד אור)

לא אהיה סלומון ששוחה כנגד הזרם.

לילה טוב

וחלמות רטובים.

(אין לקחת קשה או ברצינות כלשהי את כל הכתוב מעלה מיכוון שמקום הזה נועד למיי השופכין של

הרגשותיי ומבטא את אותה השניה בדיוק בה האצבעות שלי הרגישו את הצורך להקליד את הכתוב כאן ולא שום דבר יותר מזה).

M