I hate this place, this zoo, this prision, this reality, whatever you wanna call it

Give me life

 Give me pain

Give me myself again

Oh these little earthquakes Here we go again 

These little earthquakes

Doesn't take much to rip us into pieces (טורי אמוס- רעידות אדמה קטנות)

והכל משתנה

ואהבה שהיתה הלכה אחרת באה והלכה ושוב משהו בא ומיד הלך והלך והלך

אני לא טוב בלכתוב את הרגשות שלי כנראה, או שאני טוב בלמחזר.

ופתאום היא חזרה, עם הקול שלה, והמבט שרק מהקול אפשר לדעת איזה מבט הוא.

והלחישות, והזכרונות, והכאבים.

פעם טורי שמרה עלי, אחר כך היא, עכשיו אין אף אחד שישמור.

והשמירה הזאת חסרה לי, והטוב הזה בלב, ויש טורי אבל היא לא שומרת, ולא מדברת איתי כמו פעם, מקסימום שרה לי, וגורמת לי לבכות.

ושוב אני עושה טעויות

ושוב אני מצטער עליהן

מישהו העיר לי שאני מגזים. שהקצב שלי מהיר מדי והרסני מדי, ובסוף יהיה לי שם רע

אז שיהיה לי שם רע.

הרי גם ככה אני בקושי זוכר את השם שלי

או אנשים שמכירים אותי

לפעמים אנשים מסוימים קוראים בשם שלי בלילות

אני מרגיש את זה

ומריח את זה

וזה גורם לי להתעטש