הייתי מוציא את הכל החוצה אם הייתי יכול.
הייתי מקיא את הכאב הזה עד ש
עד שהייתי שוב שמח, כמו פעם, כמו אז שרקדתי בגשם, כמעט ערום, ואנשים הסתכלו ולא אמרו מילה.
אפילו שבלב הם בטח אמרו כמה שהוא משוגע, מה הוא חושב שהוא חוני המעגל?
הייתי מוציא את הכל החוצה אם הייתי יכול, יש אנשים שמחים בעולם הזה, יש גם כמה אנשים טובים שמתחלקים בלחם שיש להם, שמביאים לך לשתות חצי מהשתייה שלהם.
היא אמרה לי שמוזיקה מרפאה אותה, בטעות יצא לי מיאו, היא צחקה במשך כמה דקות עד שהיא נרגעה, מי עושה מיאו בעולם שלנו? הרי הכל מתבסס על מעמד, ועל כסף, ועל יוקרה, בטח שלא על מיאו, ובטח לא על מיאו ביישני.
ואני סתם חופר לעצמי במוח שאם היה לי מעמד גבוה יותר ואם הייתי מרוויח יותר, ואם ואם ואם, היה לי יותר קל.
ולא
אני לא אכנע, לעולם לא, אני אשאר אותו בנאדם פשוט שכסף הוא לא הכל בחיים בשבילו, שיעשה הכל כדי להנות (וגם טיפה לסבול) מהעולם הזה, שלא ירדוף אחרי הכסף עד שהכסף יעייף אותו, יסנוור אותו, ויאכל אותו חיי, אני יחיה את החיים הפשוטים שלי, עם מוזיקה, וכדורגל, ואהבה גדולה לכל דבר שאני אוהב , לכל אדם שאכפת לו ממני, לכל אחד שמסוגל להכיל את כל מה שיש בי.
ואתמול היה אושר
ושמחה
ואנשים מקסימים מקסימים שמפעם לפעם אני מתאהב בהם עוד ועוד, ושיחות על החיים, ועל כמה שאני צריך לוותר על העצב הזה, וכמה שאני מקסים וחמוד ומשוגע.
ואתמול היה אושר בכל גול, בכל מהלך, בכל מבט , בכל דבר, אפילו לקולה היה טעם טוב יותר מבדרך כלל, וגם לפלאפל ג'ינה היה טעם טוב יותר.
הכל היה אחר
אולי זה בגלל הבירה, אולי בגלל האווירה, אולי בגלל האנשים שהיו סביבי, ואולי בגלל האיש שעמד מתחתיי, ושהיה מצחיק, ומוזר, ושמח, כל כך שמח.
ועל הפנים שלו ראיתי שהוא לא איש כזה"חשוב" או משכיל, ומהדיבור שלו הבנתי שאולי טיפה קשה לו בחיים, אבל יש דבר שעושה לו שמחה בלב, חיוך ענקי, והוא מקבל את השמחה הזאת, ומבין שהוא הרוויח שיש לו את המקום הזה, שהוא בעצם בית, שיש את האנשים האלה שלרגע לא מתסכלים על המעמד שלך או ההשכלה שלך, הם פשוט מחייכם אליך, וצוחקים איתך, ושמחים איתך בכל גול, בכל מסירה טובה, והם שרים, ולפעמים לא מאמינים, והם חוזרים הביתה עם חום ענקי בלב. מתנה לשנה החדשה, שאולי תהיה טובה יותר, פורייה יותר, שנה שהתחילה עם אהבה ענקית
תודה לך הפועל


(מסורות שומרים- נצחון באירופהאו נצחון חשוב אחר = תמונות)