| 9/2006
טוב אני מקווה שיש מישהו
טוב אני מקווה שיש מישהו שיאהב אותי
כשהייתי רגיל להיות להיות מישהו
וכשידעתי שיש מישהו שיאהב אותי
כשישבתי קפוא לבד
גם שדים נהיים עייפים והולכים הביתה
כשהם זוחלים חזרה מתחת לאבנים.
ואני מקווה שיש משהו
בבקשה תגידו שיש משהו טוב יותר
ואני מקווה שישי משהו יותר מכל זה
בדידות ענקית
אני מקווה שאני אוכל להרגיש את זה
ואני מקווה שאני אוכל לגנוב את זה
לאמץ את זה להשחית את זה
אבל אני אף פעם לא אוכל
זה רק בדידות ענקית
האם הדממה נהיית בודדת
האם הדממה נהיית בודדת
מי יודע?
שמעתי שזה אמר לי
שמעתי שזה אמר לי
ללכת הבייתה
כי הפריקים משחקים הלילה
הם אורזים ומכבים את האורות
ואני מקווה שיש משהו
בבקשה תגידו לי שיש משהו טוב יותר
ואני מקווה שיש משהו יותר מהבדידות הענקית הזאת
ואני מקווה שאני אוכל להרגיש את זה
ואני מקווה שאני אוכל לגנוב את זה
לאמץ את זה להשחית את זה
אבל אני אף פעם לא אוכל, זאת רק בדידות ענקית
ומי האמבטיה קרים
והחיים האלה נהיים זקנים
ואני מקווה שאני אוכל להרגיש את זה
ואני מקווה שאני אוכל להרגיש את זה
ואני מקווה שאני אוכל לגנוב את זה
לאמץ את זה , להשחית את זה
אבל אני אף פעם לא אוכל
אני אף פעם לא אוכל
korn-Tearjerker (תרגמתי כי ככה אני מרגיש בזמן האחרון)
| |
אני בעצם בן אדם שמח
הייתי מוציא את הכל החוצה אם הייתי יכול.
הייתי מקיא את הכאב הזה עד ש
עד שהייתי שוב שמח, כמו פעם, כמו אז שרקדתי בגשם, כמעט ערום, ואנשים הסתכלו ולא אמרו מילה.
אפילו שבלב הם בטח אמרו כמה שהוא משוגע, מה הוא חושב שהוא חוני המעגל?
הייתי מוציא את הכל החוצה אם הייתי יכול, יש אנשים שמחים בעולם הזה, יש גם כמה אנשים טובים שמתחלקים בלחם שיש להם, שמביאים לך לשתות חצי מהשתייה שלהם.
היא אמרה לי שמוזיקה מרפאה אותה, בטעות יצא לי מיאו, היא צחקה במשך כמה דקות עד שהיא נרגעה, מי עושה מיאו בעולם שלנו? הרי הכל מתבסס על מעמד, ועל כסף, ועל יוקרה, בטח שלא על מיאו, ובטח לא על מיאו ביישני.
ואני סתם חופר לעצמי במוח שאם היה לי מעמד גבוה יותר ואם הייתי מרוויח יותר, ואם ואם ואם, היה לי יותר קל.
ולא
אני לא אכנע, לעולם לא, אני אשאר אותו בנאדם פשוט שכסף הוא לא הכל בחיים בשבילו, שיעשה הכל כדי להנות (וגם טיפה לסבול) מהעולם הזה, שלא ירדוף אחרי הכסף עד שהכסף יעייף אותו, יסנוור אותו, ויאכל אותו חיי, אני יחיה את החיים הפשוטים שלי, עם מוזיקה, וכדורגל, ואהבה גדולה לכל דבר שאני אוהב , לכל אדם שאכפת לו ממני, לכל אחד שמסוגל להכיל את כל מה שיש בי.
ואתמול היה אושר
ושמחה
ואנשים מקסימים מקסימים שמפעם לפעם אני מתאהב בהם עוד ועוד, ושיחות על החיים, ועל כמה שאני צריך לוותר על העצב הזה, וכמה שאני מקסים וחמוד ומשוגע.
ואתמול היה אושר בכל גול, בכל מהלך, בכל מבט , בכל דבר, אפילו לקולה היה טעם טוב יותר מבדרך כלל, וגם לפלאפל ג'ינה היה טעם טוב יותר.
הכל היה אחר
אולי זה בגלל הבירה, אולי בגלל האווירה, אולי בגלל האנשים שהיו סביבי, ואולי בגלל האיש שעמד מתחתיי, ושהיה מצחיק, ומוזר, ושמח, כל כך שמח.
ועל הפנים שלו ראיתי שהוא לא איש כזה"חשוב" או משכיל, ומהדיבור שלו הבנתי שאולי טיפה קשה לו בחיים, אבל יש דבר שעושה לו שמחה בלב, חיוך ענקי, והוא מקבל את השמחה הזאת, ומבין שהוא הרוויח שיש לו את המקום הזה, שהוא בעצם בית, שיש את האנשים האלה שלרגע לא מתסכלים על המעמד שלך או ההשכלה שלך, הם פשוט מחייכם אליך, וצוחקים איתך, ושמחים איתך בכל גול, בכל מסירה טובה, והם שרים, ולפעמים לא מאמינים, והם חוזרים הביתה עם חום ענקי בלב. מתנה לשנה החדשה, שאולי תהיה טובה יותר, פורייה יותר, שנה שהתחילה עם אהבה ענקית
תודה לך הפועל
(מסורות שומרים- נצחון באירופהאו נצחון חשוב אחר = תמונות)
| |
זה מצחיק
אבל אם מסתכלים על זה כל מה שיש לי זה הבלוג הזה, הפועל, ובירה.
זה מצחיק אבל הלבד הזה גורם לי להיות יותר ויותר עצבני וכועס ובתוך עצמי.
זה מצחיק אבל אם לא היה לי את הפועל הייתי משתגע
זה מצחיק אבל העבודה לא גרמה לי להיות יותר מאושר, או יותר שמח.
אני מתוסכל ממנה, ועבר רק שבוע מאז שהתחלתי לעבוד, אני בוכה כשלא רואים כשאני מבין במה אני עובד בגיל שלי, כאילו שעל כל הטעויות שעשיתי כל החיים שלי אני צריך לשלם עכשיו.
הרי בגלל שלא הייתה לי עבודה...
וזה מרתיח אותי, זה גורם לי לצרוח על כל העולם.
הרי אני הרבה יותר ממה שאני עכשיו, יש בי כל כך הרבה, ושום דבר לא ממומש(וזה מתחיל לתסכל ברמות כי אני יודע שאני שווה, וכנראה שרק אני)
זה מצחיק אבל אני צריך כל כך הרבה אנשים שהייתי בשבילם והם היו בשבילי והם פשוט נעלמו.
ולי אין אומץ או כוח להתקשר ולדבר איתם, ולהגיד להם שרע לי, ולבד לי, ומבולבל לי. אז אני שומר הכל בבטן(ויש כל כך הרבה, כולל דברים שאני לא יכול לכתוב אפילו פה, אבל לעצמי למגירה אני כותב)
זה מצחיק אבל בגלל שהייתי תקוע רק במערכת היחסים הזאת הרסתי קשרים, וזה עושה לי כיווץ בלב, כי בתכלס נשארתי קרח מכאן ומכאן.
(את יכולה לחשוב כמה שאת רק רוצה שאני מרחם על עצמי, או שאני משחק אותה מסכן, או שאני ממורמר על דברים שהם באשמתי,את יכולה לחשוב עלי כל מה שאת רק רוצה, זה ממש לא מזיז לי)
ואם שואלים אותך למה בכית , ואתה מתעקש שנכנס לך אבק לעיין, ולא מאמינים לך, נכון שעדיף לשתוק?
מעגלים ומעגלים ומעגלים שוב
ופחדים ישנים
וכעס
בחיים שלי לא כעסתי ככה
לא על עצמי ולא על אחרים
ומעגלים מעגלים מעגלים, אני בטוח שהייתי פה פעם, אני בטוח שעברתי את כל זה, אני בטוח שכאב לי ככה, אני בטוח שצרחתי ככה בפנים, אני בטוח שהלב שלי דימם ככה פעם, ואני בטוח במאה אחוז שכתבתי את אותם דברים
וכל מיני צבעים
כל מיני צבעים
| |
כשעבדתי באותו מקום עבודה(שנמצא בקניון) הייתה זקנה חביבה שהייתי מדבר איתה מדי פעם, היא הייתה מספרת לי סיפורים על העליה שלה לפני 50 שנה לארץ, וכמה שהיא אוהבת את המדינה, ואיך היא נהייתה אלמנה בגיל צעיר, ואיך עד עכשיו גברים צעירים מתחילים איתה.
והיא הייתה יפה, היו לה עיניים מדהימות, וחיוך רחב.
לפני חודש וחצי הייתי בקניון שוב וראיתי אותה, היא שאלה מה שלומי, ואם חזרתי מירושלים , סיפרתי לה הכל והיא אמרה שלא נורא ויהיה בסדר, והעיקר שיהיה טוב.היא הייתה מאושרת בחלקה למרות שהחיים שלה לא היו קלים, והיא עברה הרבה קשיים , והרבה שברונות לב, ופגיעות .
הגברת הזאת הייתה יושבת כל יום עם החברות שלה באגף האוכל בקניון ומדברת איתם, היום ראיתי את החברות שלה, אבל היא לא היתה, שאלתי אותן איפה רבקה? ומאז שחזרתי לא ראיתי אותה, ואם הם יודעים מה שלומה.
הן השפילו מבט ואמרו לי שהיא נפטרה לפני שבועיים בבית החולים.
נצבט לי הלב
הפוסט הזה לזכרה.
יש לי כרטיס לשער שבע, למשחק ביום חמישי, אני שמח וטוב לבב(בערך העניין עם רבקה דיי מעציב אותי.
ועכשיו לחלקים היותר הזויים ומטורפים של היום:
הגעתי למסקנה שה"מכוערות" בעבודה הן חביבות יותר(הן לא מכוערות באמת, רק חושבות שהן כאלה, ורואים את זה ישר, בהליכה שלהן במבט שלהן בכל מה שהן משדרות) ואלה שתופסות מעצמן הן גועליות ושחצניות(נו באמת את בת 30 ועובדת בחנות בגדים מה את תופסת מעצמך כל כך?)
והגעתי לעוד מסקנה(אני יודע את זה מזמן אבל היום עקב משהו הזוי אני בטוח בזה) אני מעדיף בנות שמנמנות על רזות כמו קיסם, הן עושות לי את זה הרבה יותר מהמקלות האלה שנראות כמו ילד סומאלי.
| |
היה פעם יהיה עוד פעם (:
כמה פרטים שאתם לא יודעים עלי
1. הייתי מאוהב גם בבנים וגם בבנות(ואחרי משבר גדול זנחתי את הגברים )
2. שקשור לסעיף מעל: בן שר לי סרנדה בכנרת
3. התאהבתי בתאומות ואף אחת מהן לא יודעת על זה
4. הייתי מאוהב במישהי בסתר במשך 4 שנים ולא אמרתי לה מילה, לא רק שלא אמרתי לה מילה, היא לא ממש שמה עליי
5 גנבו לי את היומן בתיכון וכשהחזירו אותו הוא היה מלא בציורים מוזרים
6. רוב התיכון הייתי או על הגג או בספרייה
7 לא רצו להגיש אותי לאף בגרות, בסוף הסכימו להגיש אותי לחלק ולחלק נגשתי לבד- הממוצע בגרות שלי הוא כמעט 90
8. קלטתי שאני מאוהב במישהי רק אחרי חודשיים, וסתם בלי כוונה אמרתי לה, היא הייתה האהבה הכי גדולה שלי(טוב כמעט הכי גדולה, הכי גדולה נמצאת בקבר המון שנים)
9. גידלתי בבית כמעט כל חיה שקיימת
10. אני אלרגי מאוד, בעונות מעבר אני כמעט מת.
11. גיליתי רק אחרי כמה שנים שבתיכון שלי היו רשימות של גברים מבוקשים ואני הייתי אחד מהם(מה שמאוד הזוי כי לא דיברתי עם אף אחד והיתה לי פוזה קשוחה ואפלה)
12. בלי משקפיים אני לא רואה כלום
13 . עד גיל 13 שמעתי רק שלמה ארצי, אחרי גיל 13 התחלתי לשמוע מטאל ואני מחלוצי המטאל בארץ
14 אני נמוך
15. אני מוכן לצאת רק עם צמחוניות ולפעמים זה מתסכל ביותר, כי כמעט שאין צמחונים בגיל שלי בארץ
זהו נראה לי
סתם בא לי וכל מיני כאלה.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
