לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לרקוד עם מלאכים


בגולת עיר המלאכים, במרחק אוקיינוס או שניים מהמזה"ת המהביל, קורים דברים. חלקם משונים, חלקם משעשעים, חלקם אפילו - למה להכחיש - אמיתיים (למחצה). הוליווד טרם קנתה את זכויות הסרט, אך זוהי רק שאלה של זמן, אולי כסף, לפני ששפילברג ירים לח"מ טלפון (או לא).


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2006

לא יכול יותר


זהו, זה נגמר.

תודה לאל.

כבר 5 שנים, פלוס מינוס, און אנד אוף, ועכשיו זה נגמר. אתמול שלחתי אותה לדרכה, הסברתי לה שזה נגמר סופית.

היא יפה מאד, אך לא פחות מזה קטלנית. הדם הלטיני שזורם בעורקיה מכיל אחוזים בלתי סבירים של ארס. והסם הקטלני הזה מוגש לך בשם האהבה, כמובן.
היא אוהבת יותר מידי, חזק מידי, הורג מידי.

נכון, בילינו יחד (עם הפסקות) זמן ארוך, ובחלקו הוא היה טוב. היא באמת אוהבת, משקיעה ונותנת, גם הגועל נפש במיטה (סקס) היה מעולה, אבל הקנאה החולנית שלה הרסה כל חלקה טובה. אם הייתי "נעלם" לשרותים הייתי צריך להסביר מה עשיתי שם, ולשכנע שהיה זה מבצע סולו. אם נסעתי לראות את הילדה מוטב היה - כלומר אם חיי היו יקרים לי - שהייתי חוזר ממנה עם צעצוע שבור כהוכחה.

אולי אני מגזים מעט (הצעצוע לא היה צריך להיות שבור) אבל אתם יורדים לסוף דעתי המעורערת. אולי היה אשם בכך מוצאה (קובה) אולי היא סתם אישה יפה עם יצר התאבדות מפותח במיוחד. איני צריך לספר לכם על נשים, אני בטוח שקראתם בעצמכם את הספר "גברים מהמאדים, נשים מהגהינום", או משהו דומה.

לצערי, מתברר שאני חלש אופי. לא פעם, משהגדישה את הסאה, שלחתי אותה הביתה, לתמיד. אלא שכעבור זמן מה נתתי לה להסתנן לתוך חיי, שוב ושוב. חלק מהחברים הנידו לי ראש ברחמים, השתתפו בצער, ובאותה הזדמנות - כמה לא מפתיע - ביקשו את מספר הטלפון שלה.

אתמול גמרתי איתה. אני פשוט לא יכול יותר. אם אני רוצה לשמור על שפיות דעתי החלקית, לסיים את הקדנציה הזו ללא אישפוז בכותונת הלבנה, אני חייב לשמור מרחק. היא פשוט מרעילה את חיי, הסצינות הבלתי אפשריות מורטות את עצבי. כך שאתמול זה הסתיים, סופית. נתתי לה להבין, באופן הכי ברור וחד-משמעי שזה נגמר.

אבל זה, להזכירכם, היה אתמול. מאז עברו 24 שעות, והיא - איך היא יכולה - עוד לא התקשרה.

What a bitch !

נכתב על ידי , 1/1/2006 06:05  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-25/1/2006 10:49



כינוי: 

מין: זכר

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבא של מאיה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבא של מאיה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)